כבר ארבעים שנה יוצא לפניו שמו של בועז ועדיה (62), יליד גת-רימון שליד פתח-תקווה, כאחד הפסלים המבוקשים בעולם. ועדיה, בוגר מצטיין של מכון אבני, שזכה במלגת לימודי אמנות בניו-יורק, בנה את הקריירה שלו בארה"ב, שם דורך כוכבו זה שנים.
את דרכו האמנותית הוא החל עוד בארץ. בהיותו קשור בכל נימי נפשו לאימא-אדמה, היוו סלעיה ואבניה מוטו קבוע ליצירותיו, בעלות המוטיבים הכנעניים המובהקים. אחרי ככלות הכל, ישראל של טרום אורבניזציה הייתה עטויה באין-ספור סלעים, ששימשו ליוצר השראה מקורית.
בלהט-יצירתו הצליח ועדיה לגרור את ישראל למנהטן. הדבקות באבני ארץ-מכורתו המשיכה לדבוק בו גם משהעתיק את משכנו לארה"ב. מאז שפתח את הסטודיו שלו בוויליאמסבורג שבברוקלין, דורך כוכבו ללא הרף, ופסליו, הנמכרים במאות-אלפים של דולרים, מוצבים תדירות במוזיאונים, באתרי-פסלים של ערים ראשיות, בפארקים ואף באתרים פרטיים, וקוצרים בהם הצלחה מסחררת.
גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" שבניו-יורק, שפגש בועדיה בסטודיו שלו, חולק עם News1 את רשמיו מן הפסל, הנחשב ללא כל ספק לעילוי. על ביקורו בסטודיו הזה הוא מעיד שאחזה בו תחושה כאילו הוא נמצא במקדש עברי-כנעני.
דמויות מיתולוגיות
מסתבר שהסטודיו של ועדיה שוקק כל העת דמויות מיתולוגיות דוממות מאבן של צפחה או אבן תכולה, כשהן ישובות בתנוחות של שלווה מלאה, מתחבקות עם אהוב, או ניצבות לצידו של בעל-חי כלשהו. יש אף מהן שעושות מדיטציה וכאלה שסתם מציצות בצופה הניצב למולן פעור-פה. בהיותו משועבד לסלעי האדמה, אותם הוא אוגר ממש בחדווה. משכיל ועדיה להפיק מהם פסלים המבטאים, בדרך כלל, דמויות מיתולוגיות מוכרות.
יצירות-כפיו של ועדיה מבוססות על פטיש ופצירה ומרבית פסליו רחבים וגבוהים. לכל פסל הוא מקדיש בממוצע מחצית של שנת-עבודה, כשטרם-פיסול הוא נוהג לעיין בתנ"ך כמקור-השראה. מסתבר שמספר הספרים הוא אף שואב רעיונות לפסל הבא המופק בידיו.
אטרקציה בפני עצמה הם אותם פסלים של ועדיה המבטאים דמויות תנ"כיות מובהקות. הבולטים שבהם הם פסלי אברהם ושרה, רבקה ויצחק, לאה ודינה, דוד ושלמה, אסף ויואב. גם שבטי ישראל מוצאים אצל ועדיה ביטוי, כשהם מקרינים כולם הרמוניה, פשטות והיסטוריה ומהווים בכך גשר מובהק בין ההווה לבין העבר היהודי.