כמה ניסיתי להיזכר במילה 'שְרָפְּנֶל', המציינת פגז ממולא כדורים להגברת הקטל. מה אכפת לי ממילה זו? מדוע גיששתי באפלת האין-סיכוי של זיכרוני עד שהצלחתי לשלוף אותה משם? הרי מילה זו לא תשמש לי מגן מפני חֲרוּלֵיה של השמש. מילה זו גם לא תפזר למעני הפגנת יחיד של דכדוך, כאשר הוא יעמוד תחת חלונות עיניי עם שלט מחאה ריק בידו. ואם אבלע את המילה, היא לא תספק לי קלוריה אחת של חום. ועתה, לאחר שמִסמרתי את 'שרפנל' אל לוח הזיכרון כפי שנועצים פרפר אל לוח שעם, המילה מוטלת לפניי כמו בשר ציד עודף. אפילו לכלבים איני יכולה להשליכה.
ובעוד המרדפים שמנהלת הח"מית מותירים אחריהם רק גופות של מילים (בעצם היא רודפת גם אחר הזמן, מה שמותיר בשטח גופות של שניות, דקות וחלומות) - המרדפים של ג'יימס בונד זורעים הרס של ממש. הסוכן של הוד מלכותה משתולל באוויר, בים וביבשה. מלוא כל הארץ ג'יימס. הוא מיירט מטוסי קרב באמצעות אווירון מקרטע, נלחם בספינות בעזרת משוט, וגם בקרקע הוא קוטל קִנים (של רוע) מעמדת נחיתות שהייתה עשויה לייאש את הגנרל רומל. 007 בגילומו של דניאל קרייג מעולם לא היה קר ויעיל יותר. אולי לכן, כדי שמבטנו לא יקפא, הוצמדה לו נערת בונד חמימה בצבעיה.
גם סוכני הביון האמריקני רוצים לחסל את ג'יימס, כי הוא מפריע לאמריקה לעשות עסקים מושחתים בבוליביה (ארה"ב מוצגת כאן כבריון מגושם שכל רודן מתחיל יודע לנצל). אפילו המפקדת של בונד, M, מנסה לעצור אותו. אך כוח הרצון של ג'יימס מגוּלְוָון, והוא נחוש ליירט תאגיד מרושע שמתחזה לירוק. קוראים לזה קיטש אקולוגי, אבל בונד לא המציא את זה (ע"ע ניילון ידידותי לסביבה ועוף אורגני).
במבט צר, בונד שייך לז'אנר הפעולה. אך במבט רחב יותר, אפשר לשייך את סדרת בונד למסורת ארוכה של יצירות המזוהות עם ז'אנר האפוקליפסה, מחזון יוחנן ועד 'מובי דיק'. הרי בונד מציית לנרטיב האפוקליפטי: סוּפָה של הרס וחורבן, לגיטימציה לאלימות - ולבסוף מעט נחמה. בראייה זו, סדרת בונד היא בסך הכול חוטר בידורי בעץ העבה של תרבות האפוקליפסה (גם אם במקרה של 007, הקטסטרופה שהוא מחולל מניבה גאולה מקומית וזמנית בלבד). ומכיוון שהנרטיב האפוקליפטי הוא נוצרי ביסודו, אין פלא ששיא האקשן אצלנו, היהודים, הוא סרט מצויר על מלחמת לבנון השנייה.
דניאל קרייג הוא ארכי-חתיך, אך געגועיי מתנתבים אל היפוכו הגמור של בונד: אובלומוב הרוסי, אותו גיבור ספרותי ענוג ורופס שכל תשוקתו לישון. הצצתי בעמודים הראשונים של 'אובלומוב' (בתרגומו החדש), אך נאלצתי להחזיר את הספר לבעליו ומאז געגועיי יורים בי פגזי שרפנל.
