כך הושגה ההסכמה הסורית-אמריקנית

24 שעות אחר כך, הרוסים כבר היו עמוק בתוך הפרטים לגיבוש התוכנית. ככל הנראה, הפרמטרים העיקריים של התוכנית שפותחה בשיחות חשאיות עם האמריקנים הם איסוף והעברת הנשק הכימי מרחבי סוריה לבסיס הימי הרוסי בטרטוס שם או שיושמד; או שיישמר תחת פיקוח בינלאומי; או שיועבר למדינה שלישית. שאלתי את יפתח שפיר, גם הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי המתמחה בתפוצת נשק כימי וגרעיני, כיצד ניתן לפרק את התוכנית המוצעת לגורמים. שהרי מדובר בתהליך מורכב ומסוכן גם בימים כתיקונם. וסוריה, שנמצאת בעיצומה של מלחמת אזרחים עקובה מדם, אינה יכולה להתפרק מנשק כימי "תוך שבוע", כפי שהגדיר קרי. "ודאי שלא", השיב שפיר. "התפרקות מנשק כימי היא תהליך ארוך שלוקח שנים. לכן, הצעד המיידי המתבקש מצד הסורים הוא הכרזה פוליטית. כמו דרום-אפריקה בשעתה, שהכריזה על התפרקות מנשק גרעיני מרצון, כך בשאר אסד צריך לקום ולהכריז כי סוריה הולכת להתפרק מנשק כימי וכי היא תזמין מדינות וארגונים שיפקחו על התהליך. ההכרזה", מדגיש שפיר, "אינה רק הודעה פומבית על התחייבות לפירוק היא צריכה לכלול גם מפת דרכים לתהליך הפירוק. "השלב הראשון המתבקש הוא הזמנה לסוריה של פקחי ה-OPCW - המכון לאיסור השימוש בנשק גרעיני. זה המכון שפועל לפירוק נשק כימי בשיתוף פעולה עם האו"ם ויושב בהאג. השלב הבא הוא סגירת אתרי הנשק הכימי והזמנת כוח רב-לאומי שיפקח על האתרים שנסגרו ויאבטח אותם לקראת שינועם לבסיס טרטוס. השלב האחרון, שיתרחש רק בעוד הרבה זמן, הוא פירוק הנשק הכימי שיאוחסן בטרטוס או העברתו למשמורת ופירוק במדינה שלישית. אם כי בשלב זה, קשה לחשוב איזו מדינה תסכים לכך. אקולוגית, זוהי צרה צרורה". לפני השלב הסופי של הפירוק, יש מהמורות נוספות בדרך. פאבל פלגנהאור, פרשן צבאי פוליטי שיושב במוסקבה, העריך שבמונחים ריאליים, שום דבר לא ישתנה בזמן הקרוב. "כל עוד המלחמה בסוריה ממשיכה להשתולל", הוא אומר, "אי-אפשר יהיה להכניס לשטח כוחות צבא זרים ויהיו אלה כוחות או"ם או כוחות אחרים - כדי לממש משטר פיקוח בינלאומי על מצבורי הנשק הכימי". להערכת פלגנהאור, "בשלב הראשוני, עיקר הפיקוח יתבצע על-ידי מצלמות אינטרנט. הן יפקחו מרחוק על המצב. זה סידור שרחוק מלהיות אידיאלי. לכן, המגמה כרגע היא להשתמש במומנטום שיצר המהלך לפירוק הנשק הכימי כדי למנף את ועידת ז'נבה 2. בלי התקדמות בחזית הזו, עתידה של סוריה, כמו גם של תוכנית הפירוק, נראה שברירי".

בינתיים, צריך לומר, כולם יוצאים נשכרים. ראשית, אובמה - אך כפסע היה בינו לבין מפלה צורבת בקונגרס, שהייתה הופכת אותו לברווז צולע בטרם עת. שנית, חברי הקונגרס - הם התנגדו לתקיפה, אך מאוד לא רצו להשפיל נשיא אמריקני מכהן. רווח להם. בנוסף, הרוסים - הם ניצלו מסיטואציה משפילה. אם ארצות הברית הייתה תוקפת בסוריה, הרוסים היו מוצגים שוב, קבל עם ועולם, חסרי אונים. כמו בלוב. המרוויח העיקרי הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. תקיפה אמריקנית לא רק הייתה מוחקת את הישגיו בזירה הבינלאומית, אלא מסכנת אותו מבית. "פוטין", אומר צבי מגן, "מונע על-ידי השאיפה לשקם את מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית, למרות שאינה בעלת מעמד שווה ערך מדיני או כלכלי לארצות הברית או לנאט"ו. ואכן, בסדרה של מהלכים דיפלומטיים בחודשים האחרונים, פוטין ניסה וגם הצליח להקרין כוח שהוא הרבה מעבר לגבולות עוצמתה האמיתית של רוסיה". ויש עניין נוסף, שהתייחסות אליו התפרסמה בטור הקודם שלי: יש רמזים לכך שפוטין, כמו אובמה, שואף גם הוא לתואר חתן פרס נובל לשלום. מחשבה ביזארית מעט, יש לומר, עבור מי שהשטיח את גרוזני בהפצצות מן האוויר. אבל אם מישהו יצליח לעשות סדר בסוריה, אפילו גרוזני תתגמד אל מול ההישג הזה. המפסידה הגדולה בסיטואציה הזו היא האופוזיציה הסורית. המתקפה הכימית ב-21 באוגוסט הביאה את המערכת הבינלאומית להליכה על-פי התהום. אולם גם בתנאים הדרמטיים שנוצרו, לא השכילה האופוזיציה הסורית להתאחד. הסובלנות של הקהיליה הבינלאומית לכישלון המתמשך הזה תעמוד בקרוב למבחן לא פשוט. אם האופוזיציה הסורית, זו המכונה חילונית ונורמטיבית, לא תשכיל להופיע מאוחדת לז'נבה 2 סוריה תהפוך כנראה לארץ הפקר עם פצצת ענק כימית המתקתקת לחוף הים התיכון. מדינה ללא גבולות, ללא אופק וללא תוחלת לשנים ארוכות מאוד.

ברק אובמה כנראה לא יוכל להתבשם עוד זמן רב מפסק הזמן שהעניקה לו היוזמה הרוסית. מבית, כנראה מתחילה לתקתק פצצה מתוצרת עצמית. קולגה אמריקני הסב את תשומת לבי למסמך שהוציא הממשל האמריקני ב-30 באוגוסט שסוקר את העדויות המודיעיניות המרשיעות בפרשת התקיפה הכימית בפרברי דמשק. "קראת את המסמך"? שאל. "כן, כל ארבעת העמודים", עניתי. "ושמת לב לכותרת או למשפט הפותח?" "לא ממש", הודיתי. ובכן, הכותרת של המסמך היא: A Government Assessment of the Syrian Government’s Use of Chemical Weapons on August 21st, 2013 כלומר: "הערכת הממשלה לגבי השימוש בנשק כימי על-ידי הממשלה הסורית ב-21 באוגוסט 2013". והמשפט הפותח הוא: :The United States government assesses כלומר: "הממשלה האמריקנית מעריכה". "הדגש", אמר הקולגה, "הוא על השימוש המוזר בצמד המילים 'הערכת ממשלה'. המסמך אמור לשקף את הערכת המודיעין, לא את הערכת הממשלה. ובפועל, אין מסמכי מודיעין בעלי סיווג שניתן לתארם כ'הערכת ממשלה'. וכיוון שחברי הסנאט והקונגרס אמורים לקבל החלטות, לא על בסיס 'הערכת הממשלה' אלא על בסיס ההערכה של קהיליית המודיעין, הרי שמסמך זה, במובנים מסוימים, הוא מסמך מתעתע. "פוליטיקאים ועיתונאים מתחילים כעת לתהות מה באמת עומד מאחורי בחירת המילים הללו. האם בקהיליית המודיעין לא הייתה אחדות דעים לגבי מה שהתרחש ב-21 באוגוסט בפרברי דמשק, ובבית הלבן עשו כנראה סוג של CHERRY PICKING של העובדות? ואם כך, הרי שמדובר בפוליטיזציה של המודיעין לצרכי הממשל. זה חמור". יש גם רמזים טכניים לכך שמשהו השתבש בקשר שבין הממשל לקהיליית המודיעין. הנוהג המקובל הוא כי מסמכי מודיעין המקבלים פרסום פומבי משוחררים לקהל באמצעות משרדו של ראש שירותי המודיעין. המסמך המתאר את מה שהתרחש בפרברי דמשק יצא מלשכת העיתונות של הבית הלבן. גם הטקסט מתואר כ"סיכום" של "אנליזת קהיליית המודיעין" ולא כ"הערכה של קהילת המודיעין". החשד הוא כי הבית הלבן בחר, כנראה, להציג את הנתון של מספר הקורבנות במתקפה הכימית בחוטה כ-1,429 איש, שהוא ככל הנראה גבוה בהרבה מהערכת המודיעין האמריקני, שנותרה חסויה. זאת על בסיס השוואה לנתונים שהציגו המודיעין הבריטי והצרפתי הנמוכים בהרבה מנתוני הבית הלבן. כאשר יונמך מעט גובה הלהבות, מישהו כנראה יצטרך לספק הסברים לא פשוטים לחברי הקונגרס והסנאט.