ביקור ראשון של הבת אצל גינקולוג

במקרים בהם הנערה אינה מקיימת יחסי-מין או מתכוונת לעשות כן, אין צורך במפגש עם גינקולוג. עם זאת, במקרים בהם המחזור אינו סדיר או שמופיעים כאבים קשים בתקופת המחזור, רצוי לפנות לגינקולוג ולבחון אפשרות לטיפול באמצעות גלולות או בדרכים אחרות. למרות הפחדים שמציפים את הנערות, יש לציין כי הביקור אצל הגינקולוג אינו מחייב בדיקה פולשנית, ובמקרים רבים - בעיקר במקרים בהם הנערה טרם קיימה יחסי-מין - הביקור מתחיל ונגמר בשאלות בלבד. חשוב לציין, כי החוק קובע שנערות יכולות לפנות לגינקולוג ולקבל מרשם לגלולות למניעת הריון, גם בלא ידיעת הוריהן, על-מנת למנוע הריונות בלתי רצויים.

השיחה היא אחד מן המעמדים המביכים במערכת היחסים בין הורים לילדיהם. עם זאת, חשוב מאוד לקיים אותה, על-מנת שלא ייווצר בידע של הנער או הנערה ואקום אליו ייכנס מידע שאינו תואם את המציאות. עיתוי השיחה תלוי בנער או בנערה. ברגע שהורים חשים שילדם מגלה עניין בבני-המין השני, כדאי ליזום את השיחה. אצל בנות, עצם הקיום של גינקולוג והאפשרות ללכת לביקור אצל גינקולוג, עשוי להוות גורם מקל בהעלאת הנושא. מעבר לכך, במקרים רבים מעמד הביקור אצל הגינקולוג והשאלות הנשאלות על-ידי גורם שאינו ההורה, עשוי להגביר את הפתיחות של הנערה.

הגלולה מהווה את אמצעי המניעה הנפוץ ביותר בקרב נשים צעירות, ויעילותה עומדת על 99%. קיימות גלולות רבות ושונות, המתחלקות לשלושה סוגים עיקריים: גלולות 21/7 הניטלות 21 ימים, ולאחריהן מתקיים שבוע הפסק; גלולות 24/4, עם ארבעה ימי הפסקה וגלולות 84/7, הניטלות שלושה חודשים ברציפות, ולאחריהן מתקיים שבוע הפסקה. נטילת הגלולות ברצף מאפשרת לבנות אשר סובלות מכאבי מחזור, דימומים ומצבי-רוח לקבל וסת מוחלשת ארבע פעמים בשנה בלבד. אמצעי מניעה נוסף המתאים לנערות הוא הטבעת החודשית. הטבעת מוחדרת על-ידי המשתמשת לנרתיק, ומשחררת מינון נמוך של הורמונים על דופן הנרתיק באופן רציף במהלך שלושה שבועות. לאחר שלושת השבועות, יש להוציא את הטבעת מהנרתיק והדימום החודשי מופיע. אמצעי שעובד באופן חיצוני, אך גם הוא מבוסס הורמונים, הינו המדבקה העורית השבועית, מדבקה זו משחררת אל העור הורמונים במינונים נמוכים, הנספגים בדם ולמעשה מבצעים פעילות דומה להורמונים שבגלולות. שני אמצעי מניעה נוספים שאינם כוללים הורמונים הינם אמצעים מכניים פנימיים ביניהם הדיאפרגמה והספוגית.

כדי שהגינקולוג יידע להתאים לבתך את אמצעי המניעה הטוב ביותר עבורה, עליה להצטייד בהיסטוריה הרפואית שלה, ולדעת לענות על מספר שאלות. על הנערה ואמה להכיר את ההיסטוריה המשפחתית, ולדעת האם אירעו מקרים של קרישיות יתר, שבץ מוחי וכדומה. זאת משום ששימוש באמצעי מניעה הורמונליים, עלול להגדיל את הסיכון להיווצרות קרישי דם. במקרה זה ימליץ הגינקולוג על אמצעי מניעה אחר. לסוגיה זו מצטרפת גם שאלת העישון. אם הנערה מעשנת, חשוב לומר זאת לרופא, שכן גם עישון עלול להגביר סיכון לקרישיות יתר. שאלה נוספת העשויה להישאל על-ידי הרופא היא סוגיית הכאבים במהלך קבלת הווסת, ומידת חומרתם. נערות ונשים רבות, חוות כאבי מחזור קשים, המלווים במקרים קיצוניים בחום, הקאות ואף עלפון. קרוב לוודאי שלנערות ולנשים הסובלות מכך, ימליץ הגינקולוג להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים המסייעים בהפחתת כאבי המחזור או על שימוש בגלולות ברצף. בנוסף, במידה והנערה מקבלת וסת באופן לא סדיר, יש לומר זאת לרופא בכדי שיוכל להתאים לה אמצעי מניעה מתאים שיאפשר קבלת וסת באופן תקין ומחזורי. ידע, שיתוף, פתיחות ושקיפות, יאפשרו לגינקולוג להתאים עבור בתך את אמצעי המניעה הטוב ביותר. חשיבות הביקור אצל הגינקולוג היא רבה עבור הנערה הצעירה, ואין להימנע ממנה. במקרים בהם המבוכה רבה והנערה חוששת ממפגש עם גינקולוג, ניתן לקבוע את הפגישה הראשונה עם גינקולוגית, וכן לבקש שלא תתבצע כל בדיקה שהיא. פתיחות בנושא כבר בגיל צעיר, תגדיל את תחושת הנוחות בביקורים אצל גינקולוג בעתיד ותבטיח את בריאותה של הבת.