X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
ADHD ואוטיזם הן תסמונות הנגרמות מליקוי בפעילות המערכת הרגשית בעידן המודרני ישנה עליה משמעותית בשכיחות של תסמונות נפשיות וגופניות הנובעות מרמת פעילות רגשית נמוכה וביניהן: אוטיזם, ADHD
▪  ▪  ▪
תפיסה חדשנית לגבי האוטיזם [צילום: AP]

המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שאחראית לחלק מכריע מתפקודינו ההתנהגותיים, הנפשיים והפיזיים. ליקוי במערכת הרגשית יצור קשיים תפקודיים רב תחומיים. במאמר זה אציג את החשיבות המכרעת של המערכת הרגשית, את הסיבות לליקוי במערכת זו ואת ההשלכות הבעייתיות של ליקוי כזה. אבסס את הקשר בין אוטיזם, הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות (ADHD) וחלק ממקרי הפיגור לליקוי כזה. קשר זה מתבסס על עובדות מחקריות ידועות רבות.
כאשר בוחנים את ההשפעות הנפשיות, ההתנהגותיות והגופניות של סמים מדכאים כמו הרואין ואלכוהול, מגלים שהן זהות לאלו שמאפיינות ADHD ואוטיזם (ברמות עוצמה שונות): רדידות רגשית, קשיי תקשורת, אימפולסיביות, קושי להטמיע וליישם ערכים וכללים חברתיים, קושי לדחות סיפוקים, סרבול מוטורי. לסמים אלו השפעות לוואי של אלרגיות וקשיי נשימה. גם התסמונות ADHD ואוטיזם מאופיינות במתאם גבוה עם אלרגיות ואסטמה (שמתבטאת בקשיי נשימה).
באופן לא מקרי, תרופות מעוררות שפועלות הפוך מסמים מדכאים, מרפאות תופעות אלו. התרופות שמשפרות את התופעות ההתנהגותיות של ADHD ושל אוטיסטים, הן תרופות מעוררות כמו ריטלין. התרופות לאלרגיות ואסתמה גם הן תרופות מעוררות כמו אדרנלין.
סמים מדכאים לא גורמים לדיכאון וגם לא מפחיתים את רמת הפעלתנות. הם מפחיתים את עוצמת הפעולה של המערכת הרגשית היא המערכת הלא שלנו. הם מפחיתים את רמת האדרנלין, יוצרים רדידות רגשית ויוצרים ליקויים תפקודיים בכל תחומי פעולתה של מערכת רבת עוצמה זו. ניתן להסיק שהתפקודים הנפשיים והגופניים הנרחבים שנפגעים מהפחתת פעילותה של המערכת הרגשית הם תפקודיה של מערכת זו.
עובדות אלו ועובדות רבות נוספות, מבססות את המסקנה ש-ADHD ואוטיזם הן תסמונות הנגרמות מליקוי בפעילות המערכת הרגשית. נסקור בקצרה את מאפייניה ותפקידיה של מערכת רבת עוצמה זו כדי להבין מדוע ליקוי בה יוצר ליקויים תפקודיים כל-כך נרחבים, נסיק מהן דרכי הטיפול הטובות לתסמונות אלו ונבין מדוע ההשפעות התרבותיות והתזונתיות על היווצרות ADHD משמעותיות כל-כך ומדוע יש בעידן המודרני עליה רבה כל-כך בשיעור התסמונות האלו וכן בשיעורן של תסמונות גופניות כמו אלרגיות ואסתמה שקשורות גם הן להפחתת פעילותה של המערכת הרגשית.
כדי להבין את ההשלכות של ליקוי במערכת הרגשית ואת הסיבות לגרימת ליקוי כזה, נדון בקצרה במערכת רבת חשיבות זו: למערכת הרגשית תפקיד מכריע בתחומים הבאים: ניתוב - שליטה על תהליך קבלת ההחלטות שלנו, יכולות תפקודיות נרחבות ורב תחומיות שלנו ובתהליך התפיסה שלנו - הדרך בה אנו תופסים ומבינים את המציאות סביבנו. המערכת הרגשית גם אחראית על ריסונם של הדחפים. נראה שפעולת המערכת הרגשית מתבססת על הזיכרון הלא מודע שמוטמע בנו. היכולות הרגשיות כולן מותנות בהטמעת זיכרון לא מודע (הקרוי גם זיכרון רגשי) רלוונטי. כאשר לא מוטמע זיכרון רגשי מספק בתחומים נרחבים בתקופת הילדות ובעיקר בתקופת הינקות, יווצר ליקוי בפעילות המערכת הרגשית בתחומים אלו וקשיים תפקודיים נרחבים.
ניתוב רגשי: המערכת הלא מודעת מנתבת אותנו באמצעות רגשותינו לפעול על-פי הזיכרון הלא מודע שמוטמע בנו כדרכי הישרדות בלתי מודעות. המערכת הרגשית אינה מכוונת אותנו בהכרח להצליח או להיות מאושרים, אלא ליישם ללא שיקולי כדאיות את הזיכרון הרגשי. בתחומים בהם מוטמע בנו זיכרון רגשי חיובי ננותב בהצלחה. בתחומים בהם מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי, רגשותינו יכשילו אותנו שוב ושוב. למשל: התאהבות היא כמובן תגובה רגשית. יש אנשים שמנותבים על-ידי רגשותיהם להתאהב בבני-זוג חיוביים שמסבים להם אושר ואחרים מתאהבים בבני-זוג בעייתיים שמסבים להם צער וכאב.
תפקודים רגשיים: כל התפקודים "האוטומטיים" שלנו הם תפקודים רגשיים. למשל: אנו מודעים לכך שאנו מנהלים שיחה, אך איננו מסוגלים לחשוב במודע מראש על כל מילה שאנו אומרים. דוגמה נוספת: אנו מודעים לכך שאנו הולכים אך לא מסוגלים לחשוב על כל צעד וכל תנועה שאנו עושים. יכולותינו החברתיות והתקשורתיות, יכולותינו המוטוריות ויכולותינו התפקודיות בתחומים נרחבים מאוד הן יכולות רגשיות נרכשות. אנו מטמיעים זיכרון רגשי ולא מודע באבי טיפוס רגשיים שמוטמעים בהתאם לאירועים שונים שחווינו בעבר. כאשר אנו חווים אירוע עכשווי שנתפס כדומה מתעוררת התגובה הרגשית הנכללת באב הטיפוס הרגשי המתאים. בזמן התעוררות התגובה הרגשית מתרחשים שני תהליכים: התגובה הרגשית מנתבת את התנהגותנו כמו "טייס אוטומטי".
במקביל, אנו מטמיעים ומעדכנים את הזיכרון הרגשי ורוכשים עוד ועוד מיומנויות. למשל: בעת פגישה חברתית אנו מנותבים על-ידי תגובה רגשית שמאפשרת לנו להתמודד עם שטף אינפורמציה, עם אתגרי תקשורת, עם הצורך להתאים את תגובותינו המוטוריות ועוד. במקביל, אנו מטמיעים עוד ועוד ניואנסים חברתיים ולומדים לחוש את האנשים ולהתאים את התנהגותנו. בתחומים בהם הטמענו יכולות תפקודיות רגשיות נתפקד ביעילות. בתחומים בהם לא הטמענו יכולות כאלו תפקודינו יהיו לקויים. למשל: אדם בעל חוש חברתי מול אדם שאין לו יכולת רגשית מוטמעת כזו ויגלה התנהגות רגשית מגושמת גם אם יתאמץ. אנשים שהטמיעו זיכרון רגשי מצומצם בתחומים נרחבים, יהיו בעלי יכולות לקויות רב תחומיות. תפקודם יהיה לא יעיל, מגושם, לא מאורגן ולקוי כעוצמת הליקוי בביסוס המערכת הרגשית שלהם.
דוגמה נוספת לתהליך של הטמעה רגשית: התאהבות: הרגשות שלנו מנתבים אותנו לקשור את חיינו עם אדם שתכונותיו מתאימות לזיכרון הרגשי הלא מודע שלנו. במקביל נערך תהליך של הטמעה רגשית. לאחר פרק זמן עוצמת הרגשות פוחתת אך עתה הוטמעה דמותו של בן הזוג בעולמנו הרגשי והניתוב הרגשי שלנו משתנה מהותית.
נציין שהטמעה רגשית מותנה בהתעוררות התגובה הרגשית הרלוונטית. לכל למשל טיפול בחרדה נעשה על-ידי התמודדות מבוקרת עם סיבת החרדה ועיבוד הרגשות המתעוררים במהלכה.
התפיסה הרגשית היא התפיסה העיקרית שלנו. התפיסה המודעת היא התפיסה האינדוקטיבית שלנו. למשל: איסוף אותיות וצירופן לכדי מילה. תפיסה זו אינה יעילה! האם תוכלו להקשיב לכל אות, לשים לב לכל פרט בחדר בו אתם נמצאים וכדומה? כמובן שלא. התפיסה הרגשית היא התפיסה הדדוקטיבית שלנו. היא נעשית על-ידי השלכה של זיכרון רגשי רלוונטי מהעבר על מצב עכשווי. בדרך זו יש לנו תמונת מצב כוללת מיידית על המצב. לתפיסה זו שני חסרונות:
סובייקטיביות - נבין את העולם על-פי ניסיון חיינו הסובייקטיבי. מי שניסיון חייו חיובי, יראה כך את המציאות. מי שניסיון חייו כאוב ובעייתי, יתפוס כך את המציאות העכשווית.
החסרון השני הוא חלקיות: נתפוס מידע ביעילות רק בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי רלוונטי. למשל: ישנם אנשים שקולטים הזדמנויות עסקיות בניגוד לאחרים. ישנם שקולטים ומבינים סיטואציות חברתיות. אחרים לא תופסים אותן כלל.
התפיסה הרגשית היא התפיסה העיקרית שלנו. אנשים שיש להם מעט מאוד זיכרון רגשי לא יוכלו לתפוס ביעילות מידע בתחומים רבים. הם גם לא יוכלו להטמיע ביעילות זיכרון רגשי תפקודי שיאפשר להם לתפקד ביעילות. לכן יש מתאם גבוה בין אוטיזם לפיגור.
צריך להבחין בין המערכת הרגשית הנלמדת ובין מערכת הדחפים המולדים. הדחפים הם אגוצנטריים, תועלתניים, אנוכיים ומאופיינים בראיית מציאות קצרת טווח. למשל: רעב, מין, תגובות תוקפניות. המערכת הרגשית מרסנת את מערכת הדחפים. לכן, סמים מדכאים כמו הרואין ואלכוהול, שמפחיתים את עוצמת הפעילות של המערכת הרגשית, מגבירים את הדחפים. מצד שני, סמים מעוררים שמגבירים את פעילות המערכת הרגשית מדכאים או מפחיתים את עוצמת הדחפים. למשל: תרופות מעוררות הניתנות לבעלי תסמונת ADHD.
לכולנו תחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי לא מספק. בתחומים אלו יכולותינו התפקודיות יהיו לא יעילות. אצל אדם שהטמיע זיכרון רגשי לא מספק בתחומים רבים יווצרו ליקויים תפקודים נרחבים ורב תחומיים. התסמונות אוטיזם והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות נובעות מהטמעה חלקית ולא מספקת של זיכרון רגשי בתחומים רבים ולכן יש להם קשיים תפקודיים בתחומים רבים (ברמות עוצמה שונות).
כזכור, הטמעה רגשית מותנית בהעלאת רמת הפעילות של המערכת הרגשית ובהתעוררות תגובות רגשיות. לכן נוכל לשפר את תפקודם של בעלי תסמונות אלו על-ידי תהליך של הטמעת זיכרון רגשי בשילוב עם תרופות מעוררות.
גורמים סביבתיים שמעודדים התפתחות ADHD
עיקר ההטמעה הרגשית נעשית בתקופת הילדות ובמיוחד בתקופת הינקות. כאשר הילד לא מטמיע זיכרון רגשי מספק בתקופה זו, יווצר ליקוי בפעולתה של המערכת הרגשית. הגורם הראשון להיווצרות תסמונות הנובעות מחוסר הטמעה של זיכרון רגשי מספק הוא קושי רגשי מצד הוריו של הילד להיקשר אליו, במיוחד מצד ההורה הדומיננטי שהוא בדרך-כלל האמא. אין כאן עניין של אשמה שכן הם מנותבים על-ידי תגובה רגשית, אך יש כאן מצב הדורש טיפול. כאשר לאדם יש מעט זיכרון רגשי, יתפתחו אצלו ליקויים תפקודיים רב תחומיים. היות שיתפתחו אצלו פחות תגובות רגשיות, רמת האדרנלין שלו תהיה נמוכה יותר ולכך השלכות גופניות ונפשיות נרחבות.
בעידן המודרני ישנה עליה משמעותית בשכיחות של תסמונות נפשיות וגופניות הנובעות מרמת פעילות רגשית נמוכה וביניהן: אוטיזם, ADHD, אלרגיות הסיבות לכך:
  • תזונה: אינסולין הוא הורמון המפחית את רמת הפעילות של המערכת הרגשית. אציין שפעילות האינסולין מנוגדת לזו של ההורמון אדרנלין שמגביר את הפעילות הרגשית. תופעות הלוואי של עודף אינסולין דומות. לאלו של סמים מדכאים: אימפולסיביות, התקפי זעם וכדומה. תזונה שתגביר בקיצוניות את יצור האינסולין תגרום להפחתת רמת הפעילות הרגשית ולהיווצרות היפראקטביות, אימפולסיביות וכדומה. תזונה שמעלה את ייצור האינסולין: פחמימות, סוכרים, אלרגנים (שגורמים לאלרגיה - כלומר מפחיתים את הפעילות הרגשית).
  • פעילות אינדיבידואלית: כיום יש עידוד לפעילות אינדיבידואלית כמו צפייה בטלוויזיה ומשחק במחשב על-פני פעילות חברתית הדרושה להטמעת זיכרון רגשי חברתי. הילד ככלל מתנסה פחות, חש פחות סיטואציות אמיתיות ולכן מטמיע פחות זיכרון רגשי;
  • הפחתה בפעילות גופנית: שמפחיתה את רמת האדרנלין ואת יעילות ההטמעה הרגשית;
  • זיהום אוויר: בחומרים בעלי השפעה של דיכוי המערכת הרגשית;
  • חום מעודד את פעילות המערכת הרגשית וקור מדכא את פעילותה. נצפה לכך שמזג אוויר חם יפחית את תפוצת ADHD.
הטמעה רגשית מותנת בהעלאת רמת הפעילות הרגשית. גורמים שמפחיתים עוררות בילדות גורמים הן לתופעות מיידיות של ליקוי רגשי והן להפחתת יעילות הטמעת הזיכרון הרגשי ולכך השלכות תפקודיות ארוכות טווח.
טיפול בתרופות מעוררות נכון לא רק לשיפור מיידי של התנהגות הילד, אלא ליצירת הטמעה רגשית יעילה שתשפר את תפקודו לכל אורך חייו. אין זה מקרה שמחקרים רבים הוכיחו שחוסר טיפול בתרופות מעוררות גורם לקשיים תפקודיים לילד לכל אורך חייו ויכול להוביל בהמשך לתופעות בעייתיות החל מנשירה מבית-הספר ועד כדי הידרדרות לפשע.
הטיפול היעיל ביותר ב-ADHD הוא שילוב של טיפול בתרופות מעוררות בשילוב תהליך טיפולי של הטמעה רגשית. הטמעה רגשית מתבצעת על-ידי תהליך הדרגתי ארוך טווח של התנסויות אינטנסיביות רב תחומיות, טיפול רגשי הכולל העלאת רגשות מבוקרת ועיבוד שלם, בגילאים מאוחרים יותר: תהליך חקר עצמי עמוק במסגרתו נעשה עיבוד לרגשות המתעוררים, שינון, אימון ותרגול.

הכותבת היא מחברת הספר העוצמה הרגשית
תאריך:  02/04/2014   |   עודכן:  02/04/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מבט מהפכני על אוטיזם ו-ADHD
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
וואאו - התרשמתי עמוקות - קראתי
שמואל - 2008  |  3/04/14 17:00
2
לצערי לא היתה לי סבלנות
אהרון שחר  |  4/04/14 16:46
3
למה מפרסמים שטויות מסוכנות?
שטויות  |  6/05/14 23:09
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צילה שיר-אל
זהו זמן רגיש במיוחד שבו יוצאות כל הדילמות המשפחתיות, האישיות, הרגשיות והחברתיות, כיוון שהחג מדגיש את השייכות האישית של כל אחד למשפחתו
אלי ליאון
קונצרט ג'אז של ניואורלינס ממולדת הג'אז בהשתתפות זמרת הג'אז המפורסמת קטרין רוסל בשירים בעלי מקצבים שונים שמחים ועצובים בזימרה גיזעית מתורבתת
איתמר לוין
20 תיקים עברו לפני השופט יצחק יצחק בתוך שעה - אך את כולם נאלץ לדחות בשל סיבות שונות ומשונות. יעיל ככל שיהיה, השופט אינו יכול להתקדם כאשר נאשמים ואפילו סניגורים לא טורחים להתייצב
יעל בן-נון
ודאו שאינכם חוסמים את זרועות ההתזה עם כלים גבוהים או בולטים מדי    בידקו את הכמות המקסימלית של המדיח ואל תעמיסו עליו מעל לכמות המותרת
אלי אלון
הרחבה שמסביב לפסל "הפועל העברי" בנמל תל אביב נקראת החל מהשבוע רחבת אריה אל-חנני על שמו של האדריכל אריה אלחנני, חתן פרס ישראל מתכנן ומעצב הפסל ומי שהיה האדריכל הראשי של "יריד המזרח"    הנה סיפורו של האיש וגם קצת היסטוריה על התקופה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il