כבכל יום רגיל בשנה האחרונה, גם בבוקרו של יום שלישי האחרון התייצב הרב רון אילן לתפילת השחרית בבית הכנסת קהילת התורה, בשכונת מגוריו, הר נוף. שם, התכוון הרב לשמש כשליח ציבור. אבל למה שהתרחש שם באמת בפועל - שום דבר לא הכין אותו. בראיון מיוחד הוא מספר להידברות על רגעי האימה, על הכאב העצום, וגם על הניסים הגלויים שזכו לראות בתוך הטבח הנורא.
"אנוכי הקטן, מאז שאימי נפטרה השנה, קיבלתי על עצמי להיות שליח ציבור לעילוי נשמתה", מתאר הרב את נסיבות הצלתו בהתרגשות. "בדיוק הייתי אמור להתחיל את החזרה שלי כשליח לאחר תפילת שמונה-עשרה, ולכן הלכתי לרגע לנטול את ידיי במטבח הסמוך. כשנכנסתי, ראיתי שם בחור ערבי, שעמד במרחק של 'חיבוק' ממני, והיה לי חשש קטן בלב, אבל כיוון שזה די מצוי שערבים נכנסים אלינו לבית הכנסת מדי פעם כדי להכניס סחורה למטבח, כמו קפה ותה למתפללים, אז לא ייחסתי חשיבות יתרה לחשד שלי. כשהוא התעכב שם, חשבתי שהוא מכין לעצמו קפה, אבל אז הוא יצא משם בידיים ריקות, וזה היה נראה לי מוזר. אבל ראיתי שבאמת נגמרו הכוסות במטבח, אז חשבתי שהוא בטח רצה להכין לעצמו קפה וראה שנגמרו הכוסות אז הוא יצא.
"בפועל, הסתבר שהוא נכנס לתצפת על המתפללים כדי לקבוע מתי לבצע את זממו, ואז יצא לקרוא למחבל השני, השותף שלו בטבח, שחיכה לו במכונית. הוא אמר לו שזה בדיוק הרגע המתאים, כי רוב המתפללים עוד היו באמצע תפילת שמונה-עשרה, ובדיוק היו עם הגב לכניסה, כך שהם בעמדה הכי טובה כדי לתקוף אותם מבלי שיתנגדו. מספר דקות מאוחר יותר, כשהוא חזר עם השותף שלו, אני כבר הייתי בתחילת החזרה שלי כשליח ציבור. בדיוק אמרתי את המילים 'ומביא גואל לבני בניהם', כשלפתע שמעתי רעש אדיר. מיד הסתובבתי וראיתי מולי את אחד מהם, חמוש באקדח, עם רשפי אש בעיניים, עובר אחד-אחד בין המתפללים ויורה בהם. הם נכנסו מהכניסה הראשית, אבל לא ידעו שיש עוד כניסה אחורית. מיד רצתי החוצה מהכניסה האחורית מבלי שהם הספיקו לשים לב, והתחלתי לצעוק שיקראו למשטרה.
"בדיעבד, כשחזרתי לשם מאוחר יותר, גיליתי שמי שעמד במקומי סמוך לבימה, במקום הקבוע שבו התפללתי בקביעות לפני שאימא שלי נפטרה ונהייתי שליח הציבור - הקבורה שלו הייתה לא פשוטה, כי הוא נהרג בנסיבות קשות מאוד. הוא אדם חזק וניסה להתעמת עם המחבלים, אבל בסוף היריות הכריעו אותו. אני מרגיש שאימא שלי שמרה עליי משמיים. שהיא התחננה עליי בדמעות שאזכה לחיות, וריחמו עליה ולכן נענו לתפילה שלה. אימא שלי הייתה אישה גדולה וצדיקה, שבמשך קרוב לחמישים שנה הייתה גם אלמנה, וזעקתן של אלמנות תמיד נשמעת בשמיים".
בנוסף, מוסיף הרב אילן לתאר, שמלבד אחד המחבלים שהיה חמוש באקדח, המחבל השני היה חמוש בסכין קצבים ענקית, ויחד הם ביצעו את הטבח הנורא. "המחבל שהיה עם הסכין התקרב לעבר מתפלל נוסף שהיה במניין, והלה הרים שולחן כדי להגן על עצמו, אבל אז הבחין שמאחוריו עומד המחבל השני, שבדיוק מילא מחסנית נוספת באקדח. המתפלל זרק את השולחן לכיוונו, וברח. וברוך השם זה הצליח והוא ניצל".