אפצ׳י. אפצ׳י. שיעול חזק, המרעיד את הגוף עד שצריך לנוח ולהתאושש אחריו. הגוף כולו כואב, ואין פלא, החום הגבוה פשוט מעיד על כך שהגוף נלחם. הגרון כואב, צועק גם הוא, מגרד, ולנו אין טיפת כוח. די, שהפולש יעזוב. נחנו מבינים שטוב לו, והוא התמקם ואפילו נהנה מאד, ולא אכפת לו מכלום - הוא בגן עדן, ואנחנו בגהינום. או, עד כמה אנחנו מתגעגעים לימים החמים בהם השמש זורחת ואנחנו בריאים ואין דאגה בעולם! מתי כבר נבריא? מתי נפטר מזה המזיק? ובינתיים, חייבים אנחנו להזהר משנה זהירות, שמא מישהו מסביבנו ידבק!
השנה היא השנה הגרועה ביותר מבחינת שפעת החורף. החיסונים נמצאו כלא יעילים, ומפת החולי בארה״ב הייתה אדומה (האדום החזק ביותר) לאורך זמן ארוך מהרגיל. איך נדבקים בשפעת? האם זה וירוס או בקטריה? האם תחול הסתבכות ותתפתח לה דלקת ריאות? האם זו ״סתם״ צננת או שפעת חריפה, אולי זו דקלת ברונכיטים? האם זה משנה אם מישהו השתעל עלינו, נגע בידית הדלת או בכפתור המעלית בדיוק לפנינו או במכשירים עליהם אנחנו התעמלנו כמה דקות אחר כך? התוצאה היא אחת - ברגע שנדבקנו, צריך להלחם בפולש, לסבול מחום, נזלת, כאב ראש, כאב גרון, שעול, עיפות וכו׳, עד שהגוף מצליח להתגבר - בכוחות עצמו או בעזרת אנטיביוטיקה, מנוחה, מרק עוף ועזרה חיצונית.
כך גם במחשב - לחצנו בהסח הדעת, פשוט לא שמנו לב, לא ידענו, לא חשבנו, מה זה בדיוק משנה? עכשיו צריך להתמודד עם וירוס מסוג זה או אחר (ישנם סוגים שונים, וכל אחד דורש דרך פעולה נפרדת), ובדיוק כמו במחלה ״אמיתית,״ כך גם כאן - החיים נעצרים, וחייבים לתת מענה מיידי, חייבים להבריא את המערכת.
חייבים להזהר. משום מה, אנחנו מאמינים וסומכים על המכשירים החכמים שלנו, כאילו אין הם יכולים להרע לנו. אם הודעה הגיעה באימייל, חייבת היא להיות אמיתית, ואם השולח מוכר לנו, ודאי שהיא גם אמינה. באופן טבעי אנחנו לוחצים על קישורים ופותחים צרופות (קבצים או מסמכים המצורפים להודעות דואר אלקטרוני, attachments באנגלית).
כך קרה שניצלתי כמעט בנס. הייתה זו תחושת בטן, פרפרים שריחפו לי שם. האימייל הגיע ממישהי שאני מכיר היטב, היה חתום על ידה ובקריאה שטחית נשמע בדיוק כמוה: ״ההזמנות לארועים הקרובים מצורפות ב׳דרופ בוקס׳ (המיועדת כשהקבצים גדולים מדי להעבירם כצרופה לאי-מייל). זכרו, ההזמנות אינן להעברה. ממתינה לתשובתכם אם אתם מגיעים״. החתימה - חתימתה וכל הפרטים נכונים. וכך אצתי ללחוץ על הקישור לראות איזה ארועים יש להוסיף ללוח הפעילויות החברתיות שלי. טוב שהמחשב החכם שלי שאל אותי: האם אתה באמת רוצה לפתוח את הקישור, שמשום מה לא היה זהה ל״דרופ בוקס״.
אם רק הייתי עוצר בעצמי ושואל ״ממתי שולחים הזמנות דרך קישור ולא כתמונה או קובץ PDF המצורף בגוף האימייל״? הרי שהייתי מרגיש הרבה יותר טוב. הלא איני רובוט, וכדאי לפעמים להשתמש בחומר האפור בו ניחנתי. לאחר שנתפסתי בקלקלתי, עשיתי חושבים ושאלתי את עצמי: האם יש גיבוי למחשב? מה יקרה אם מישהו ישתלט לי על המחשב, ימחוק את הכל, ימנע ממני גישה או יתיישב לו בכזו נוחיות שחייב אהיה לפרמט את המחשב מחדש, להתחיל מבראשית?
החלטתי לשלוח הודעת טקסט ולשאול האם הכל כשר. התשובה לא אחרה לבוא: ״לא״! לפחות במקרה זה לא נפלתי קורבן פעם שניה. בעבר הלא רחוק קיבלתי מידידה קרובה הודעה בזו הלשון: ״אני תקועה בלונדון. גנבו לי את כל הדברים. אתה חייב לעזור לי. זקוקה להעברה כספית מיידית של סכום כזה וכזה״. כיון שדקות ספורות לפני כן הייתי עם אותה ידידה, ידעתי שאין זה אפשרי, אך החלטתי להתחכם ועניתי: ״עד כמה אני מצטער שזה קרה לך. חשבתי שאת טסה רק מחרתיים. אני שמח שאת בסדר. אני אץ לעזור כפי שבקשת״. תוך דקות ספורות קיבלתי תשובה - מישהו ישב בצידו השני של העולם - כנראה במזרח ארופה - והתכתב אתי בזמן אמת. מאז ההתקפות נהיו אלימות ומתוחכמות יותר, וכבר קשה להפריד בין אמת למציאות מדומה. יש כאן תעשיה ושכרה בצידה (רוצים את תמונות נכדיכם? שלמו כופר בביטקוינס. אינכם יודעים מה זה ואיך להשתמש בזה? יש לנו מרכז טלפוני לנוחיות המשתמשים, ושם ידריכו אתכם איך להעביר כסף מחשבונכם בכדי לשחרר את המחשב שלכם שאנחנו מונעים מכם גישה לתוכנו ברגע זה). זו תעשיה שמגלגת מילארדים.
הווירוסים למיניהם נהיים מתוחכמים יותר ויותר. ניתן להשתלט לנו על המחשב, להפעילו בלי שנדע, לראות ולשמוע דרכו, להקליט את כל מה שאנחנו מקלידים, למנוע מאתנו גישה ולדרוש כופר או לצרפו לעוד מיליוני מחשבים אחרים לעשות את רצונם הזדוני של המפעילים.
אסיים כשם שהתחלתי - ״חייבים להזהר״. האם זה מספיק? כמובן שלא. אך כדאי מאוד לחשוב על התוצאות שיכולות להיות הרות אסון במקרה הגרוע או פשוט לא נעימות במקרה הטוב. ממש כמו אותו צנון שיכול היה להסתיים באשפוז (או אפילו במוות).
ועד כמה שנזהרים, עדין תלויים אנחנו - אנשים בשר ודם - במערכת החיסונית שלנו וביכולתה להתגבר על הפולשים ועל תרופות ורופאים. ידיד טוב שלי התגאה שמשך למעלה משלושה עשורים הוא לא חלה בשפעת ולו פעם אחת. מספר שבועות אחר כך, גם הוא נפל שדוד. השפעת של 2018 לא פסחה עליו. במקרה של מחשבים, הדבר זהה לחלוטין (ולכן כל כך חשוב שיהיה גיבוי), ולא נותר לי אלא לסיים: ״העיקר הבריאות״!