|
בחורף 1960 הגיע ספיר לחורבות בית אשל הנטושה, קבורה תחת גלי אבנים, עשבים ולכלוך. בעקבות זאת יצא עם קבוצת תלמידי תיכון דתי מקיף ב' באר-שבע ליום עבודה בניקוי השרידים. בערב הדליקו חנוכייה על גג הבניין ובישלו קפה על-פי מסורת הפלמ"ח. החל משנות ה-80 היה ממקימי "עמותת בית אשל", אשר פעלה בתחומי המצפה אשר ננטש בסוף 1948.
כחלק מפעילויותיה הביאה העמותה בני נוער מתנדבים לעבוד ולנקות את אתר בית אשל, לנטוע עצים ושתילים ולהשקותם. בט"ו בשבט הגיעו אוטובוסים רבים מטעם קק"ל, אשר הביאו תיירים מהארץ או מחו"ל, ויחדיו נטעו עצים, השקו את הללו אשר היו כבר נטועים. תחום נוסף בו פעלה העמותה היה מדורת הפלמ"ח בליל העצמאות, אשר נחגגה מדי שנה וזכתה למימון חלקי מטעם עיריית באר שבע, ולאספקת קרשים ועצים מקק"ל, כאשר רוב העבודה נעשה בידי חברי העמותה ומשפחותיהם.
הוא היה בין הראשונים שהגו את רעיון הקמת אגף הסברה של הקק"ל לדרום ולנגב. נבנתה מסגרת הסברה חינוכית והיא מיושמת במהלך העבודה עם הקבוצות המגיעות לסיור במצפה המשוקם. עמותת בית אשל מקיימת גם מספר פעולות בהיקף רחב יותר, כדוגמת נטיעות ט"ו בשבט: שלא כבמקומות נטיעה אחרים, חופר הנוטע בעצמו את הבור ומשקה את השתיל, מה שמהדק את הקשר למקום ומחזיר את האנשים אליו.
במישור הארצי פנינו והשגנו הכרזה על בית אשל כאתר לאומי, ואת הענקת נס הקוממיות לישוב. הקרן הקיימת לישראל סללה כביש גישה טוב לאתר, וסייעה במספר פעולות. העבודה באתר מונעת על-ידי רצון חברי העמותה למנוע את מחיקתו של המקום והפיכתו לנדל"ן. במשך שנות פעילות העמותה, מוחזק האתר במצב נקי עד כמה שניתן, נחפרו תעלות קשר ועמדות, הונח קן מים למקום וניטעו כ -1,500 עצי יער, מרביתם על-ידי בני נוער. מעבר לכל זאת, העיקר הוא החינוך לערכים. אלפי אנשים שעברו ועבדו בבית אשל, ספגו שם רוח חלוצית ואהבת ארץ ישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| תחום נוסף בו פעלה העמותה היה מדורת הפלמ"ח בליל העצמאות, אשר נחגגה מדי שנה וזכתה למימון חלקי מטעם עיריית באר שבע, ולאספקת קרשים ועצים מקק"ל. | |
|
|
|