אש השתוללה בשבוע שעבר בגבול ישראל-לבנון, בצד הישראלי, ברכס הר צפייה הסמוך למטולה. הלהבות מנעו מקבוצת מטיילים של העמותה להיסטוריה צבאית מלהגיע אל אטרקציה תיירותית חדשה בצפון - פתחה של מינהרת חיזבאללה, שחדרה אל תחום ישראל. לקב"ט מטולה היה עיסוק יותר בוער יותר מהדרכת קבוצת המטיילים, שהדרך אל "זירת הפשע" החזבאללי נחסמה בפניהם. כידוע, אש יכולה לפרוץ לא רק בגלל בלוני תבערה שמפריח האויב, אלא גם בגלל שמש יוקדת. ואכן, קרניה הדליקו את הקוצים על המדרון המצהיב, וכיסו את האזור בעננה שחורה. את פתח המנהרה ראו אפוא האורחים-לרגע רק מרחוק.
עמק עיון שמעבר לגבול, מצפון למטולה, מעולף כחום הקיץ. השקט והדממה השוררים סביב - ומופרים על-ידי צפירות מכוניות הכיבוי והמשטרה - אסור שיטעו. גם לא המבנים המרשימים שבונים הלבנונים, על-מנת להטעות את האויב. השלווה מדומה. שקט לפני הסערה, שתבוא במוקדם או במאוחר. מעבר לחומה, בארץ חיזבאללה, הכל ערוך למיתקפה על ישראל, לפקודה מטהרן.
המנהרות היו עד לאחרונה האמל"ח הלוהט בכל הקשור לגבולנו בצפון ובדרום. איתורן והריסתן על-ידי השפיץ העכשווי של הצבא - חיל ההנדסה - הביאו לניטרול סכנתן כמעט לחלוטין. הן לא נועדו רק לתקיפה.
כיום עזה נחלקת לשתי ערים, זו שמעל פני השטח וזו התחתית שכולה חפורה ונועדה למטרה הגנתית. המנהרות החודרניות שנועדו לתקיפה ולמבצעי טרור, נחשפו ברובן. בעתיד, עם השלמת המכשול התת-קרקעי, איום זה לא יורגש עוד. התוצאה: המחבלים מעזה חוזרים לניסיונות חדירה דרך גדר המערכת, על-מנת להרוג אזרחים או לשבות חיילים, וממשיכים בירי טילים ושיגור בלונים.
בדרום לבנון הקים חיזבאללה את "שמורת הטבע", שהיא רשת של בונקרים תת-קרקעיים, מנהרות לאחסנה ולתנועה נסתרת, שמהן יצאו מנהרות תקיפה, שש במספר, שנחפרו במאמץ רב בסלע הקשה. כולן נתגלו ונוטרלו. מעתה אפילו אפשר לנוע דרכן בכיוון ההפוך, כפי שהוכיח אוגדונר אחד...
נשק המנהרות הוכח כמשגה מבחינת חיזבאללה, אף כי התוכנית הייתה להחדיר דרכן עשרות ומאות מחבלים, בניסיון להשתלט על יישוב גלילי אחד לפחות. זה עלול להתרחש גם מעל פני השטח, כפי שהסביר בשבוע שעבר מי שהיה בתפקיד בכיר בפיקוד צפון. לדבריו, חיזבאללה בונה תוכנית מתקפה בעלת שלושה מרכיבים: יכולת ירי תלולת מסלול בטווחים שונים, כאשר לרשותו 200,000 כלי נשק (100,000 פצמ"רים, 60,000 רקטות לטווח בינוני ו-40,000 טילים לטווח ארוך, אפילו עד באר שבע). מרכיב שני הם אותם כפרי טרור, תמימים לכאורה, שבהם ממוקמים אתרי שיגור, מפקדות וקווי אספקה נסתרים. השלישי הוא מערך של משגרים ניידים.
אותו גורם צבאי הוסיף, כי בחשיפת שש המנהרות החודרניות בצפון (ולפי ההערכה, אין עוד מנהרות) "שמטנו מחיזבאללה אמל"ח חשוב, אך לא את היכולת לצאת למערכה גם בלי מנהרות. יש להם טילים, יחידות קומנדו, הם רכשו מיומנות צבאית בלחימתם בסוריה. יש להם יכולת לחצות את הגבול. כוחות המודיעין שלנו עמלים למנוע זאת מהם".
איזה ניגוד בין הדברים החמורים, ששומעים באולם הממוזג של כפר גלעדי לבין הפסטורליה המדומה בחוץ. הקיבוץ טובל בירק, ילדים ופעוטות מהלכים בשלווה על שביליו, ובמרחק של מאות מטרים ספורים מהם - הגבול המאיים ו
חסן נסראללה המתרברב. האיום אינו רק על ישובי הצפון. הוא מכוון לכל עורף ישראל. חיזבאללה כמו חמאס רק מחכים לפקודת מאירן, זו שמנסה, כדברי אותו גורם צבאי, "להרחיב את המעטפת השיעית סביב ישראל". נכון לעכשיו, ההרתעה הישראלית מוכיחה את עצמה.
ואיזה ניגוד בין האיום הפיסי המתעצם בצפון ועלול לגלוש באחת לכדי מלחמה של ממש, לבין מערכה מסוג אחר שמתנהלת במלוא עוזה בתוככי ישראל. זוהי מערכת הבחירות חסרת המעצורים, המסיחה את דעת כולנו מהעיקר. בלהט הבחירות אנו נוטים לשכוח את האיום הנפיץ הנשקף על כולנו, ללא הבדל מפלגה או דעה, וטרם הוסר. זהו האיום האירני על שני טלפיו השלוחים לגבולנו, חמאס מזה וחיזבאללה מזה.
בצילו, חיינו הדמוקרטיים הסוערים ממשיכים להתנהל כסדרם. נמשיך להתכתש בינינו לבין עצמנו, לפחות עד 17 בספטמבר, בידיעה, כי בו בזמן לא ינום ולא יישן שומר ישראל. המודיעין, התצפיתניות, חיילי ההנדסה, טייסי חיל-האוויר ושאר הלוחמים, ובראשם הרמטכ"ל
אביב כוכבי, מאפשרים לנו בערנותם וביכולתם, בכושר הרתעתם, את החיים הטובים, את מלחמת הבחירות. הם אלה שיידעו לכבות בבוא העת את הדליקה הגדולה שאירן-חיזבאללה מתכננים להצית. אבל בינתיים, בעוד קבוצת המטיילים עושה דרכה בחזרה דרומה, הם התבשרו: כובתה האש בהר צפייה.
