בשבוע שעבר קראנו את פרשת "לֵךְ לְךָ" בסימן של כפל משמעות. לווינו כאן בכיכר את אברהם אבינו, שעל-פי תפיסת המקרא 20 דורות עברו מהאדם הראשון עד בחירתו, כשנאמר לו: "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלָדְתְךָ" (בראשית י"ב, א'). אברהם אבינו יצא מחרן למרחבי הארץ, בה אנחנו חיים, אותה אנחנו אוהבים. היעד ליציאתו לכאן מובהר בפסוק: "שֶׁיִּתְבָּרְכוּ בְּךָ כּל מִשְׁפָּחוֹת הָאֲדָמָה" ( אותו פרק י"ב פסוק ב').
אנחנו, בני אברהם, בן דור העשרים לבריאה, שואפים להקים חברת מופת שיתברכו בה כל העמים, שלא יתברכו בנו כחברה הנותנת עדיפות להון מכֹעָר, לשלטון ולעולם תחתון על פני הון אנושי, שבנה ובונה את מדינת ישראל.
אנחנו הנאספים כאן בכיכר ממשיכים לבטא את זעקת הנוקד והבוקר, בולס השקמים הנביא עמוס מתקוע אל המעוותים את ערכיו המוסריים של אברהם אבינו. נמשיך לזעוק את זעקתו, שלא השלימה עם קוטביות חברתית, בה "פָּרוֹת הַבָּשָׁן עוֹשְׁקוֹת דַּלִּים וְרוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים" (עמוס פר' ד' פס' א') בה חברות קבלן מכות בהון האנושי של החברה הישראלית.
אנחנו הנאספים כאן מבקשים לייצב את משימת אברהם אבינו להקים חברה, כלשון הכתוב בפרשה - "וְנִבְרְכוּ בָּה כָּל מִשְׁפָּחוֹת הָאֲדמָה", לכן עלינו להוקיע שלטון מסית נגד מערכות המשפט, נגד היועץ המשפטי לממשלה. לכן אמצנו את השם של פרשת השבוע /BIG> בנימין נתניהו, כי איננו רוצים בראש ממשלה מתלהם, המבתר את החברה שלנו לבתרים.
אנחנו פונים לבנימין נתניהו. מדינת ישראל, אותה אנחנו אוהבים, נדרש לה תיקון גדול אחרי שנים רעות של שלטונך, כשהיא ניצבת בסימן של קרע חברתי כואב, שלך, בנימין נתניהו, יש חלק יותר מדי גדול. לכן, אנא, גם השבוע אנחנו זועקים כאן בכיכר -
לֵךְ לֵךָ בנימין נתניהו.
לֵךְ לְךָ לביתך.
לֵךְ לְךָ בנימין נתניהו לבית המשפט.
הנח לנו בנימין נתניהו, וקבל את התחייבותנו, שלא נתגעגע אליך. לֵךְ נתניהו לֵך לְךָ.
מפרשת השבוע שלנו - פרשת וירא - אני מאמץ את המילה "הִנְּנִי" (בראשית כ"ב, פס' א') ובשם הנאספים כאן אדגיש את המילה "הִנֵּנוּ". אברהם מאמץ את המילה "הִנֵּנִי" מתוך הכרה ומתוך תחושת חובה, שעליו לקבל עולם ערכים מוסרי. אנחנו כאן בכיכר מאמצים את המילה "הִנֵּנִי" - "הִנֵּנוּ" מתוך אותה תחושת חובה של אברהם אבינו עלינו לאמץ לחיקנו אותו עולם ערכים מוסרי. בשם אותו עולם ערכים מוסרי אנחנו אומרים לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו את אשר אמרנו לו בשבוע שעבר - "לֵךְ לְךָ".
השבת, שבת פרשת "וירא" זו פרשה שנקראת בגרון חנוק ובעינים פקוחות. יצחק בנו של אברהם ניצל מהעקידה. יצחק, מי שהיה ראש ממשלה שלנו, בשבת של פרשת "וירא" לפני עשרים וחמש שנים לא ניצל מהעקידה. יצחק רבין לא ניצל מהבוטות ומגסות הרוח של השפה העברית המובסת שצרחה ברחובות ישראל: "מָוֶת לַבּוֹגְדִים הַשְּמֹאלָנים" וירתה בלבו כדורי רצח, שעקדו אותו ולקחו אותו מאתנו.
הבוטות וגסות הרוח של השפה העברית המובסת, שמענו אותה כאן בכיכר הלוחמים בחולון, שמעו אותה חברינו ברחבת המדייטק בחולון, כשדורכים על תמונת היועץ המשפטי לממשלה מנדלביט וצורחים בטירוף.
אנחנו אומרים היום "לֵךְ מֵאִתָּנוּ" למי שצעד לפני ארון מתים בהפגנה ברעננה טרם הירצחו של יצחק רבין, זכרונו לברכה, ואנחנו אומרים לְךָ לֵךְ מאתנו בימים שמילות הרצח של תומכי בנימין נתניהו מרחפות להן חופשי.
בנימין נתניהו, לֵךְ מאתנו לבית המשפט - לֵךְ!
|