אליהו הנביא

אני חושש מהשיח האלים, שמשתלט על החברה הישראלית. אני שומע את קולות כוהני הבעל ברחוב הישראלי, שמעלים לשיח בחברה הישראלית טונים ותכנים אלימים, כמו שהעלו כוהני הבעל אל מול אמת החיים של אליהו הנביא. האלימות של אותו חבר כנסת ממפלגת "הבית היהודי", שרק ביקש לעלות עם דחפור על בית המשפט העליון, נראית היום אלימות עדינה ורכה, הגם שלטענתו אמירותיו תחומות במישור המטאפורי. הוא סבור שזו אינה מטאפורה אלימה, זו מטאפורה לגיטימית. ואני רואה בדבריו מתן גיבוי לאלימות מילולית בוטה וגסת רוח ההולכת וגוברת בשיח המתנהל בין אזרחים החלוקים בדעתם. ברחובות הערים האלימות המילולית הפכה להיות שפת השיח היומיומי. כבר 23 שבועות אני משתדל לעמוד כל שבוע בכיכרות בעיר מגורי, ואני מודאג מהדרגה אליה הגיעה האלימות המילולית. מילים כמו: "מָוֶת" ו"שֶׁתָּמוּתוּ", ביטויים כמו: "בּוֹגְדִים מַסְרִיחִים" ו"הַלְוָאי וְהָיָה לִי אֹמֶץ לִתְקוֹע לָכֶם סַכִּין" הפכו לשגרה שכיחה בשיח. הטונים בשיח הם בין צעקה לצרחנות, כשמתלווים להם תכנים מסוכנים המצביעים על תהליכים מאוד מסוכנים אותם מנווט מי שעומד כיום בראשות הממשלה. מקובל עלי שיש חלקים גדולים בציבור הישראלי, והייתי מוסיף גדולים מאד, שמעריצים את מי שמכהן כיום בתפקיד ראש הממשלה. אך אינני מוכן להשלים עם תופעה של האלהה של ראש הממשלה לדרגה של "משיח צדקנו" או הקריאות המזוויעות: "יש אלוהים בשמים ובנימין נתניהו בירושלים". ופועל יוצא חובה לדרוש המתה של כל מי שיוצא נגד ראש ממשלה, שהוגש נגדו כתב אישום ובו צוינו 3 עבירות - שוחד, מרמה והפרת אמונים. תופעת האלהה מצד אחד וציון מתנגדים כבוגדים שיש להמיתם, תופעה זו, ההולכת ונרקמת בחברה הישראלית, יוצרת בתוכנו תהליכים מדאיגים, המוליכים את ישראל לחיק הרוע, שחוותה אירופה במאה הקודמת. את התהליך הזה חובה עלינו לגדוע!!! היום צועקים וצורחים - "מוות לבוגדים" מחר עוד יידרשו להקדים ולעצור אותם רבבות שמפגינים ברחובות במחנות כליאה.

רָאִיתִי אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בַּכַּרְמֶל

מוּבָל בַּאֲזִיקִים בִּידֵי כֹּהֲנֵי הַבַּעַל

מְמַלְמֵל לִבְנֵי עַמּוֹ

נִצָּבִים רְכוּנֵי רֹאשׁ בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ -

עַד מַתַּי אַתֶּם פּוֹסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים.

אֱלוֹהֵינוּ -

שִׂיחַ וָשִׂיג אֵין לִי אִתּוֹ

אוּלַי יָשֵן

וּמִי יוֹדֵעַ

אִם יִיקַץ,

אֵין קוֹל

אֵין עוֹנֶה

אֵין קֶשֶׁר

וְאֵין דֶּרֶך.

שָׁמַעְתִּי אֶת כֹּהֲנֵי הַבַּעַל אוֹמְרִים

תִּפְשׁוּ הָאֲנָשִׁים הַנִּצָּבִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶך

אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם,

וַיִּתְפְשׂוּם וַיּוֹרִידוּם אֶל הַנַּחַל

וַיִּשְׁחֲטוּם שָׁם,

וְאֵין קוֹל

וְאֵין עוֹנֶה

וְאֵין קֶשֶב

וְאֵין דֶּרֶך.