התחזיות וההערכות כי ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות בארה"ב יביא להפסקת תהליך הנורמליזציה התבדו, הנשיא טראמפ הודיע כי מרוקו וישראל יכוננו יחסים דיפלומטיים,יתקיימו טיסות ישירות בין שתי המדינות ובהמשך יפתחו גם קונסוליות ושגרירויות, על-פי גורמים בכירים בירושלים, בקרוב תודיע גם נסיכות עומאן על כינון נורמליזציה עם ישראל.
מרוקו הפכה למדינה הרביעית שמכוננת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז החל תהליך הנורמליזציה, הצטרפותה לתהליך הנורמליזציה מחזקת את הקואליציה הערבית-ישראלית נגד "ציר ההתנגדות" בראשות אירן. נראה כי ישנן עוד כמה מדינות ערביות ומוסלמיות שרוצות להרוויח תמורות מדיניות מממשל טראמפ לפני שהוא מסיים את תפקידו ב-20 בינואר ומוכנות לשלם במטבע של נורמליזציה עם ישראל.
מלבד ההכרה של ארה"ב בסהרה המערבית ארה"ב נמצאת במגעים מתקדמים למכור למרוקו לפחות 4 מל"טים מתקדמים, מדובר במל"טים מסוג MQ-9B Sea Guardian של חברת ג'נרל אטומיקס, בעלי טווח של 11 אלף קילומטר שיכולים לסרוק שטחי ים ומדבר ענקיים. העסקה מחייבת את אישור הקונגרס אך לא צפויות בעיות באישורה,בסוף השבוע הודיע ממשל טראמפ לקונגרס כי הוא מנהל מגעים עם מרוקו לקראת עסקת ענק של מל"טים ונשק בהיקף של מיליארד דולר.
ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית
ההכרה של ממשל טראמפ בריבונות מרוקו בסהרה המערבית היא שינוי מהותי בעמדת וושינגטון, הממשלים הקודמים שמרו עד כה על עמדה מאוזנת בסכסוך שנמשך כבר 45 שנים בין מרוקו לחזית "הפוליסאריו". ארה"ב תופסת לראשונה צד כי הקמת מדינה עצמאית בסהרה המערבית איננה מעשית לפתרון הסכסוך, מקבלת את עמדת מרוקו ותומכת בה.
ארה"ב תפתח קונסליה בעיר אלדאח'לה ותזרים סיוע כספי לפיתוח האזור. חזית "הפוליסאריו" גינתה את ההחלטה של הנשיא טראמפ ודרשה מהאו"ם ומאיחוד מדינות אפרקיה לגנותה. "הפוליסאריו" אומרת כי ההחלטה היא הפרה של אמנת האו"ם וההחלטות הבינלאומיות. האו"ם לא שינה את עמדתו והודיע כי הוא תומך בפתרון הסכסוך על-פי החלטות האו"ם ומועצת הביטחון.
ממשל טראמפ הוכיח יכולות גבוהות בדיפלומטיה ופתרון סכסוכים תוך שימוש נכון ומושכל בכוחה של ארה"ב והמשאבים שעומדים לרשותה, טראמפ השתמש בכישורים המסחריים שלו ל"סגירת דילים" מדיניים, איחוד האמירויות תקבל מטוסי אפ.35, סודן הוסרה מרשימת המדינות התומכות בטרור, מרוקו קיבלה הכרה אמריקנית בסיפוח סהרה המערבית וכנראה גם מל"טים מתקדמים, הכל בתמורה לנורמליזציה עם ישראל, רק הפלשתינים נותרו מאחור לאחר שדחו על הסף את "עסקת המאה" שהעניקה להם מדינה פלשתינית עצמאית על 70 אחוזים משטחי הגדה,הם רצו את הכל ונותרו בסופו של דבר בלי שום הישג.
במקביל נמשכים מגעים חשאיים עם מדינות באפריקה: ניז'ר, מאוריטניה, מאלי וג'יבוטי ועם אינדונזיה וסולטנות ברוניי, אולם, עדיין נותר האתגר הגדול שהוא השגת נורמליזציה עם סעודיה שהיא מנהיגת העולם הסוני ושומרת המקומות הקדושים באיסלאם, מלך סעודיה סלמאן בן עבד אלעזיז דבק בעמדתו כי נורמליזציה עם ישראל תתקיים רק לאחר הקמת מדינה פלשתינית עצמאית בקווי 67.
מכה לפלשתינים
מלך מרוקו מוחמד השישי התקשר ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כדי להרגיע אותו כי ההתקרבות המחודשת בין מרוקו לישראל לא תבוא על חשבון הפלשתינים אבל יו"ר הרש"פ מודאג מאוד מההתפתחויות האחרונות, גם נסיכות עומאן בדרך לנורמליזציה עם ישראל ועל-פי דבריו של ג'ראד קושניר, יועצו של הנשיא טראמפ, נושא הנורמליזציה בין סעודיה לישראל הוא "סופי" ומדובר רק בשאלה של זמן.
מלך מרוקו הוא ראש ועדת ירושלים של ארגון "הוועידה האיסלאמית" שאחראית לשמירה על האופי האיסלאמי של העיר, הוא אומנם פירסם הודעה המדגישה את חשיבות פתרון שתי המדינות באמצעות משא-ומתן אך המהלך שלו מרגיז את הפלשתינים, המלך ניסה להבליט כי המהלך שבו נקט איננו ויתור מצדו על ירושלים, בהודעתו נמסר כי "מתוקף תפקידו של המלך כראש הוועדה לירושלים, הוא הדגיש את החשיבות שבשמירה על הסטטוס בעיר ועל כיבוד הזכות לפולחן דתי לשלוש הדתות בה. יש לשמר את החשיבות האיסלאמית של ירושלים ומסגד אל-אקצה".
עם זאת מחמוד עבאס למד את הלקח ואיננו ממהר להאשים את מרוקו ב"בבגידה" כפי שעשה כלפי איחוד האמירויות ובחריין בעקבות חתימתן על הסכמי נורמליזציה עם ישראל, בסופו של דבר הוא התקפל והחזיר למנאמה ואבו דאבי את השגרירים הפלשתינים שנקראו חזרה לרמאללה. דאוד שיהאב, דובר ארגון הג'יהאד האיסלאמי אמר כי מדובר ב"בגידה בירושלים ובפלשתין" ואילו תנועת חמאס הודיעה כי מדובר ב"שגיאה פוליטית שאיננה מקובלת, הנרמליזציה מעודדת את הכיבוש להמשיך בהכחשת זכויות העם הפלשתיני".
הנורמליזציה הישראלית-מרוקאית מהווה מכה קשה למחמוד עבאס אשר העריך כי כוכבו דרך פעם נוספת ברגע שג'ו ביידן נבחר לנשיא הבא של ארה"ב, מסתבר כי מדינות ערב ממשיכות בתהליך הנורמליזציה עם ישראל ולא עושות חשבון לג'ו ביידן או לפלשתינים, מה שחשוב לשליטי ערב הוא לשמור על כס השלטון ולחזק את מדינותיהן מבחינה כלכלית וביטחונית.
