בני גנץ, כך זה היה: אמנון ממגנצא - מחבר "ונתנה תוקף" - נתבקש פעמים רבות על-ידי ראשי הכנסייה הקתולית במחוזו להמיר את דתו. אם יצטרף לנצרות ינהרו אחריו המוני יהודים. אמנון השיב מיד בשלילה. אך פעם אחת התפתה וביקש שהות קצרה לשקול את ההצעה. אומנם דחה אותה. בכל זאת נענש בידי שמים ומת בייסורים. כי עצם הנכונות לדון בהצעה הנוצרית הייתה בבחינת חטא כבד. זכור זאת.
חתמת הסכם עם ביבי. ידעת שהוא נוכל. ניחא, לא נדון בכך. חלב שנשפך. כדרכו הוא רוצה להפר את ההסכם. איש אפילו אינו מתמרמר, או תמה. כה דלונו.
ביבי רוצה את ראשו של שר המשפטים אבי ניסנקורן. לפי בן כספית במעריב חיים רמון מייצג אותך במשא-ומתן על התביעות של נתניהו (באמת? בימים אלה פרסם רמון ספר בשם "נגד הרוח", 645 עמודים, טרם קראתי. אך קראתי מה כתב על מערכת המשפט; מה כתב על משפטנים (לפי הא"ב) כדורית ביניש הפרופסור אהרן ברק, מנחם (מני) מזוז ודן מרידור. מקומם, והוא מנהל מטעמך משא-ומתן לכיווץ סמכותו של שר המשפטים ניסנקורן המגן על בית המשפט העליון ועל הדמוקרטיה?) אבל זה אינו העיקר.
לעצם העניין היית חייב ללמוד ממקרהו של אמנון ממגנצא. חייב היית לומר לביבי "עוף לי מהעיניים". יש לנו הסכם ועליך לכבדו, ואל תבוא אליי בהצעות/דרישות/תביעות/איומים לשנותו. אין משא-ומתן".
