ככל שחולפים הימים אנו מגיעים למסקנה עד כמה משבר הקורונה הפך למגה-מחדל, בסדר גודל של מלחמת יום כיפור והסכמי אוסלו. בשלושת המקרים נפלו אלפי קורבנות, נפגעה הכלכלה בצורה אנושה, נפגע החוסן הלאומי שלנו. האשמה בהצלחות כמו במחדלים היא קודם כל במי שעומד בראש הפירמידה - גולדה, רבין ונתניהו.
המנהיגים האחראים למגה-מחדלים היו פונדמנטליסטים, שהתייחסו בביטול לסביבתם, יצרו אנטגוניזם ומחלוקת בעם, היו שבויים בקונצפציה שגויה - מיליטריסטית של גולדה שישראל בלתי מנוצחת, פציפיסטית של רבין שיש להכיר בהנהגה הפלשתינית ולהחזיר אלפי מחבלים, וניאו ליברלית של נתניהו שקיצץ במדינת הרווחה ובבריאות.
לעומת קוצר הראות של מנהיגי מגה-מחדלים אלה עומדים החזון של פרגמטיזם אידיאולוגי והראיה האסטרטגית של האחראים לשלושת המגה-הצלחות: בן-גוריון בהחלטה על הקמת המדינה בניגוד לעצות אחיתופל של אלה שהיו נגד, שהשכיל לאחד את מפלגות הפועלים, רוויזיוניסטים, דתיים, חרדים וקומוניסטים, כולם חתמו על ההכרזה.
גם במלחמת ששת הימים התאחד העם אל מול האויב המשותף ושלושה ניצים מתונים הצליחו להכריע את הכף בעד פתיחת המלחמה ולהתגבר על הססנותו של אשכול - אלון, דיין ובגין. ולאלה המרימים גבה בהגדרת בגין כמתון - הסכם השלום עם מצרים עם נסיגה מלאה מסיני היא הוכחה ניצחת לכך שמנהיג דגול ומפוכח מתעלה לגודל השעה.
בשלושת רגעי השיא של ההצלחות היה העם מאוחד - העצמאות, מלחמת ששת הימים והשלום עם מצרים. בשלושת ההצלחות היו אדריכלי ההצלחות אנשים נחרצים, חסידי דרך הביניים, לא שבויים בקונצפציות, מאחדים במקום משסים. בשלושת המחדלים חיו המנהיגים במציאות מדומה, התלושה מהמציאות, שבויים בחזיונות שווא.
המחדליסטים התנערו מאחריות למחדליהם והאשימו את האחרים בכישלונם. גולדה את הצבא, ממשיכי אוסלו את רצח רבין ומתעלמים מכך שרבין הודה סמוך להירצחו שאילו הכיר את ערפאת כפי שלמד, לא היה חותם על אוסלו. הם מטילים את האשמה על נתניהו הפשיסט, "הרוצח והיורש", ומעלילים עליו בדיוק את מה שהעלילו על רבין.
אך הגדיל לעשות נתניהו. גולדה בסופו של דבר התפטרה. רבין המסכן נרצח וכנראה שאלמלי כן היה מכה בפלשתינים שהערימו עליו הרבה יותר מנתניהו. אך נתניהו נאחז בקרנות המזבח וממיט אסון על המדינה - בבריאות עם יותר מחמשת אלפים מתים, בחינוך וברווחה המורעבים, בכלכלה שהוא מוטט במדיניותו הכושלת.
לנתניהו יש את רוב המגרעות של טראמפ אבל במהדורה יותר מתוחכמת, כשאנחנו עוד לא יודעים איך ינהג אם יתחוור לו שעליו לפנות את כיסאו. הוא משסה ומפלג, הוא חובר לפונדמנטליסטים חשוכים, חרדים, משיחיים ואיסלמיסטים, עוטף עצמו במלחכי פינכה, נלחם בשומרי הסף ומקריב את האינטרסים של הכלל להצלת עורו.
אי לכך נתניהו "הצליח" להמיט על ישראל את המגה-מחדל הגדול ביותר, גרוע יותר מיום כיפור במספר הקורבנות, גרוע יותר מאוסלו בנזק כלכלי, בטיחותי וחברתי. מגה-מחדל בריאותי (בהשוואה למדינות אי-כמונו), כלכלי (בגלל הרעבת מדינת הרווחה), חברתי (עם מדינה על סף מלחמת אחים), עם אבטלת שיא, אלפי מתים, וכלכלה בשפל.
ובמצב נורא זה אנו הולכים לבחירות בעוד חודש וחצי כשמירב הסיכויים שהסיוט רק ילך ויעצים ובמקום לייסר אותנו בשוטים נתניהו ייסר אותנו בעקרבים, עם ממשלת ימין משיחית, חרדית, מנודה, מושחתת, ניאו ליברלית. רק שינוי מהפכני של שיטת המשטר שיאתחל מחדש את המדינה ברפובליקה שניה יביא אופק חדש לאומה חפצת חיים.
