אם רק תזיזו אותו, השמיים יפצחו ברינה, הארץ תרקוד בגילה.
אם רק תזיזו אותו, החולים יחלימו, יבריאו, בתי החולים יסגרו.
אם רק תזיזו אותו, המובטלים יעבדו ולשכות התעסוקה יסגרו.
אם רק תזיזו אותו, הצבא יפשוט מדיו והמשטרה תעבור לדום.
אם רק תזיזו אותו, השלום יבוא במהרה, העולם ימחא כף.
אם רק תזיזו אותו, מחבלים לא יבקשו נפשנו, יכתתו רוביהם.
אם רק תזיזו אותו, אירן תבטל את הדהירה לפצצה גרעינית.
אם רק תזיזו אותו, האירופים ישמרו עלינו כמו אז בימים ההם.
אם רק תזיזו אותו, האו"ם לא יקבל עוד החלטות נגד המדינה.
אם רק תזיזו אותו, השכנים מלבנון ועזה יפציצו אותנו בשושנים.
אם רק תזיזו אותו, תהיה כאן מדינה לתפארת, נטולת חוליים.
אם רק תזיזו אותו, השחיתות תיעלם השופטים יתלו גלימותיהם.
אם רק תזיזו אותו, החינוך יפרח, סינגפור תגיע ללמוד מאתנו.
אם רק תזיזו אותו, תפרוץ ותעלוז האידיליה בין חרדים לחילונים.
אם רק תזיזו אותו, המסתננים, המהגרים, גנבי הגבול יחזרו לביתם.
אם רק תזיזו אותו, האמריקנים יחתמו על אמנת אי-השמדת העם היהודי.
אם רק תזיזו אותו לא יהיו עוד הפגנות, האחדות והאהבה ישלטו בעם.
אם רק תזיזו אותו, שוויץ, שוודיה ויפן יחלמו להיות כמו מדינת ישראל.
אם רק תזיזו אותו, הפוליטיקאים שלנו יהיו אבירי הנימוס, רוזני האהבה.
אם רק תזיזו אותו, מחרימי ישראל בעולם יקפלו את שלטי השנאה שלהם.
אם רק תזיזו אותו, איזה תקשורת אובייקטיבית, שאינה מוטה, נקבל.
אם רק תזיזו אותו, מה תעשה האקדמיה לשנאת משפחת... עם שלל מילותיה
אם רק תזיזו אותו, בתי התמחוי יסגרו, הביטוח הלאומי יהפוך לאולם קונצרטים.
ארם רק תזיזו אותו, ברחובות ישראל יישבו איש תחת גפנו ותאנתו ילקקו דבש.
אם רק תזיזו אותו, לא יהיו עוד חרמות, שנאת אדם ורצח יומי של משפחתו.
אם רק תזיזו אותו, מה יעשו כל הארגונים הממונים על-ידי הממשלות הזרות?
אם רק תזיזו אותו, את מי נשנא, למי נציע כדורים, את מי נבקש לאשפז?
אם רק תזיזו אותו, נגד מי נפגין, את מי נאשים, איך נחייה בלי הוודסטוק?
אם רק תזיזו אותו, את מי יוקיעו פוליטיקאים כושלים הזוכים בזמן מסך?
אם רק תזיזו אותו, מה יעשו פלוגות הזעם הקדוש בתקשורת, על מי יסתערו?
אם רק תזיזו אותו, מה יעשו ממציאי מכבסת המילים ומהנדסי התודעה?
אם רק תזיזו אותו, עדת מעריציו תחוש אובדן אמיתי, גנבו להם את המנהיג.
אם רק תזיזו אותו, את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, יהיה כאן גן עדן, נחלי הדבש לצד עצי האהבה יאירו עלינו מצאת החמה ועד שקיעתה, ציוצי ציפורי שיר יפצחו ברינה, הטוב יהיה לחם חוקנו, השמחה מנת חלקנו והאושר גורלנו. איזה עולם נפלא.
זו לא אוטופיה, אפשר להגשים חלום נפלא, נשגב ומלא הוד זה, פעם בארבע שנים, בקלפי. רק שם אפשר להזיז אותו, כך זה במדינה דמוקרטית.
