שני ספרים אוהב אני, את התנ"ך שלנו ואת סדרת הרי פוטר, אך יותר מכל אוהב אני את סיפורי התנ"ך. והנה, לכבוד פרשת השבוע, ישבתי לקרוא קצת מעבר לקצוב, את סיפורו של שמשון.
כמו כל דבר אחר בתנ"ך, הן פרשת השבוע והן ההפטרה הנלוות וקשורה אליה, כך גם הפטרת השבוע רלוונטית עד מאד. הכיצד, תשאלו? "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה׳, ויתנם ה׳ ביד פלשתים ארבעים שנה". האם רמז הוא להסכמי אוסלו משנת 1993? האם אנחנו "ביד פלשתים"? כך לפחות זה נראה. בואו נראה אם יש עוד מקביליות ברורות יותר.
שמשון מתאהב באישה מבנות הפלשתים ומבקש מהוריו רשות לשאתה לאישה "כי היא ישרה בעיניו". הוא עורך משתה ושלושים בחורים מבני הפלשתים מצטרפים אליו, כנהוג באותם הזמנים. המשתה עורך שבעה ימים, ובתחילתם שמשון חד חידה ומתערב עם 30 הבחורים: אם יפתרו את החידה, הוא יתן להם "שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים". אך אם הם לא יוכלו לפתור את החידה, הרי שהם יתנו לו אותו המספר סדינים וחליפות בגדים.
מגיעים שבעת ימי המשתה לקיצם, ואת החידה איש לא פתר. כראוי באותם ימים וגם היום, יוצאים הבחורים להשיג את התשובה בחרפות ובאיומים במקום בדרך היושר: "ויאמרו לאשת שמשון, פתי את אישך ויגד לנו את החידה, פן נשרוף אותך ואת בית אביך באש"! ראו כמה קל, אין צורך להתאמץ כלל - איימו הבחורים שיקחו חיים, אותה כלה ובית אביה איתה, והכל בא על מקומו בשלום (מה עשה שמשון? ירד לאשקלון והכה שלושים איש ולקח את חליפותיהם ונתנם כתשלום על פתרון החידה).
לשמשון מהלך חייו לא הייתה הצלחה מרובה בבחירת נשים. הרבה נשים היו לו, אך עם כל אחת ואחת הייתה לו צרה אחרת. אולי לא באשמתן, כי אם בגלל שהן הגיעו לא מבנות ישראל.
לאחר זמן שמשון חוזר לאשתו, אך אביה לא נותן לו לראותה. אביה נתן את ידה לאחר, ועתה הוא מציע לשמשון את אחותה הצעירה כתחליף. הדבר לא מוצא חן בעיני שמשון, והוא מחליט לעשות מעשה נקמה בפלישתים. הוא לוכד 300 שועלים, וכל זוג שועלים הוא קושר בזנבותיהם ללפיד בוער. השועלים מתפזרים לכל עבר בשדות הפלשתים וגורמים לשרפות ענק. אני מוצא עצמי מצחק, כי את מי מזכיר שמשון? לא אחר מאשר את אריק שרון ז"ל. הפלשתים כתגובה שורפים את האישה ואביה.
גם היום אין רחמים בלב הפלשתים, לא יהססו הם לזרוק את אותו אדם מגג בניין גבוה אל מותו, או לירות כדור בראשו, או לענותו ולתלותו בכיכר העיר, או לחבר כל אחת מגפיו למכונית, ולהזניק את אלו לארבע כנפות השמים. כל דרך כשרה, וככל שהיא איומה יותר, כך הם נהנים יותר.
תמות נפשי עם פלשתים
אך הפלשתים של היום אינם רק סדיסטים. הם חכמים וממולחים ביותר. את אותה שיטת שמשון הם אימצו, אלא שבמקום שועלים הם משתמשים בבלונים פורחים או רחפנים להבעיר אש בשדות התבואה בצד הישראלי.
שמשון, כמונו בימים אלו, יוצא להכות בפלשתים "מכה גדולה" אך קצובה. "כאשר עשו לי, כן עשיתי להם". הוא מכה אותם "שוק על ירך" ואחר הוא חדל. 11 הימים של מלחמת רמדאן הגיעו לסופם, ומדינת ישראל חדלה גם היא. גם אותנו לא אוהבים העזתים, כי הכינו אותם שוק על ירך והרסנו 100 קילומטרים של מנהרות בעיר התחתית של עזה.
למי שמסוקרן לדעת את ההמשך, באים שלושת אלפים בני ישראל ודורשים משמשון להסגירו לפלשתים, כיוון שהפלשתים שולטים בהם, והוא פגע בפלשתים "שוק על ירך" ועליהם למצות את הדין אתו. הם אוסרים ומסגירים אותו, "ותצלח עליו רוח ה׳" והוא מכה בלחי חמור טריה אלף פלשתים. כי מעז יצא מתוק, כמאמר הפתגם הלקוח ישירות מסיפורי שמשון (החידה שחד לשלושים הבחורים הפלשתים שבאו לחגוג את אירוסיו לבת עמם).
וישפוט שמשון את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה. שמשון היה שופט בישראל, אך כאמור, עסקיו עם נשים הביאו לסופו. בנחל שורק הוא מתאהב בדלילה, וסרני הפלשתים באים לשחדה אלף ומאה כסף כל אחד, אם היא רק תסגיר את נקודת התורפה של אהובה. כל שעל דלילה לעשות הוא לרגל אחר שמשון ולמצוא את המסמך הסודי ביותר ובו סוד כוחו העצום של אהובה. שלוש פעמים היא עושה כמיטב יכולתה לגלות את סוד כוחו העצום, ושלוש פעמים הוא מהתל בה. דלילה מציקה לשמשון בדבריה כל הימים, עד כדי כך שקצרה נפשו למות, והוא מגלה את סודו: "מורה לא עלה על ראשי, כי נזיר אלוהים אני מבטן אמי. אם גולחתי וסר ממני כוחי וחליתי והייתי ככל האדם".
דלילה דואגת לגלח את שבע מחלפות ראשו, ושמשון איבד את כוחו. סרני הפלשתים ניקרו את עיניו ושלחו אותו למאסר בעזה שם דנו אותו לעבודת פרך. שם החל שער ראשו לצמוח, והפורענות שיועדה לפלשתים עוד טרם היוולדו הגיעה לשעריהם בלי שיהיו מודעים לכך כלל. הם אלו שהביאו אותה על ראשם במו ידם, ואולי כך גם יהיה עם חמאסטן בימינו. זאת רק העתיד לבוא יגלה.
הפלשתים עורכים משתה לדגון אלוהיהם, "כי אמרו: נתן אלוהינו בידינו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה חללינו". בכדי להרבות שמחה, הם מורים להביא את שמשון בכדי להתעמר בו וללעוג לו. המקום בו נערך המשתה מלא מפה לפה, נשים וגברים, למעלה משלושת אלפים מהם.
שמשון נשען על שני עמודי התווך של הבניין, אחד בימינו ואחד בשמאלו, ויאמר שמשון "תמות נפשי עם פלשתים" ויט בכח, ויפול הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו, ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו. זה הוא סיפורו של שמשון, אשר שפט את ישראל משך 20 שנה מהלך 40 שנות שלטון הפלשתים [ספר שופטים, פרקים י"ג - ט"ו]. נראה שדבר או שניים נשארו אתנו מאותם הימים עד עצם היום הזה, ועוד לא נס ליחם.
