כאשר ח"כ
בנימין נתניהו, שפשע בכלכלת ישראל במונעו שנים אישור של תקציב מדינה, מעז לדבר נגד ההצעה שמניחה הממשלה היורשת בנושא זה על שולחן הכנסת. הוא חצוף-על, עז פנים וגס רוח; וכאשר ח"כ ביבי מתריס כלפי הממשלה כי אסור היה לה להתחייב בפני ארצות הברית לא להפתיע אותה הוא פועל נגד
נפתלי בנט ו
יאיר לפיד בהתאם לעצת אחיתופל
1.
זו עצת אחיתופל משני טעמים:
- הרי ח"כ ביבי עצמו הקפיד לא להפתיע את ממשלו של
דונלד טראמפ. הוא הפתיע רק את הממשל הדמוקרטי של
ברק אובמה והתנגש בג'ו ביידן, וגרם לישראל נזק בלי ישוער. כשהוא דיווח מראש לממשל האמריקני הרפובליקני על צעדים צפויים של ישראל הוא פעל בשיטה של "בלי הפתעות", ונהג נכון (אגב גם
אהוד אולמרט נהג כך, ובתבונה, עם הנשיא ג'ורג' וו. בוש לפני הפצצת הכור הגרעיני בסוריה).
- ישראל נהגה במדיניות של "אין הפתעות" אפילו עם רוסיה בפגיעות של חיל-האוויר במתקנים אירניים על אדמת סוריה, האם יש סיבה שלא תעשה כן (על אחת כמה וכמה) עם ארצות הברית?
מדיניות של "אין הפתעות" בין בת ברית עולמית לבין ישראל משיגה שתי מטרות: היא מאפשרת לנו לדעת מה הקו האדום של האמריקנים בכל נושא רגיש, ואז להחליט אם אנו רוצים לחצות אותו או חושבים כי בנקודה זו לא כדאי להתחכך בהם - שתי אפשרויות אינטליגנטיות שמספקים החיים; ועיקר העיקרים שהיא מחזירה את האמון האמריקני - ובעקבותיו גם של
האיחוד האירופי - בישראל. אפילו ביביסטים יודעים כי האמון בנו ירד לנקודת שפל, ורק כסילים חוזרים על המשפט כי "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
ביבי גם יודע כי זו האמת. ביבי גם יודע כי נהג בדיוק כמו לפיד וכשלא עשה כן היה זה מפני שהאינטרס האישי שלו גבר על שיקולים אחרים. ההתנגדות של ח"כ נתניהו היא דמגוגיה פשטנית הן ברמת התקציב
2 והן בתחום המדיני.
מדיניות הממשלה צריכה להיות כן לתקציב, כן ל"בלי הפתעות". היא הולכת בנושאים אלה נכון גם אם זה לא מובן מאליו לחלק מהציבור.