חוקים רבים משפיעים על המחוקקים עצמם. המחוקקים כח"כ רשאים להצביע בעד/נגד כל חוק, בין אם יש לחוק השפעה אישית עליהם ובין אם לאו, אך מנסחי החוקים, מקדמי החוקים בוועדות (כולל ועדות הכנסת) בין אם הם פוליטיקאים ובין אם משפטנים או אחרים מנועים מלעסוק בחוקים המיטיבים עמם אישית, בייחוד כאשר ההטבה האישית היא בולטת, קיצונית ואיננה משתמעת לשתי פנים.
הסרת נתניהו מהדרך הפוליטית היא אינטרס פוליטי ברור ומובהק של שר המשפטים גדעון סער, היא אינטרס ברור ומובהק של שר החוץ יאיר לפיד, ואיננה אינטרס של ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט (לפחות לא כעת) ונראה לכן שסער מוביל, לפיד נגרר אחריו, בנט שותק אבל אילת שקד, אשר מתואמת עם בנט על כל צעד ושעל, בייחוד בנושאים הפוליטיים, מתנגדת.
והכל מאינטרסים פוליטיים צרים. הם אומנם מספרים לנו שבכוונתם לסכל פוליטית אדם מסיבות טובות של טוהר המידות, אבל אל תאמינו להם, בנושאים האלה של סיכולים פוליטיים האינטרסים האישיים הפוליטיים מאפילים על כל אינטרס אחר. כך בנויים אנשים פוליטיים, זה ה-דנ"א שלהם, אם לא היו כאלה, הם היו לכל היותר סגני מזכירי סניף המפלגה בזרנוגה תחתית.
עתידו הפוליטי של שר המשפטים לוט בערפל, עם נטייה ברורה לכך שהעתיד הזה יימוג בערפל. סיכוי אחד יש לו לעלות חזרה על הסוס והוא כאשר בנימין נתניהו ייפסל בחוק מלהתמודד, וסער ישתחל חזרה לליכוד, שם יש לו מעוז לא קטן, אשר לא ניתן לניצול כל עוד נתניהו בסביבה. לפיד רואה בנתניהו את גדול המכשולים שלו, הוא יודע שללא מפלגה גדולה לימינו או לשמאלו הוא יוכל לקחת חלק רק בממשלה קקמייקה ולכן הוא מזמין מסער חקיקה לליכוד קטן יותר, בלי נתניהו, אך כזה שאפשר לעבוד אתו ובעיקר לשלוט עליו.
המצב של בנט מורכב, ולכן הוא שותק, רק שקד מדברת מגרונו. גם בנט צריך את נתניהו לכפרות (פוליטית), אך למרבה הפלא, נתניהו הוא המגן האחרון של בנט. כל עוד נתניהו בתמונה, לממשלה הנוכחית יש סיכויים לשרוד, אם הממשלה הזו הולכת, לבנט אין שום מקום ללכת אליו, אולי חזרה להייטק, וכל עוד נתניהו בסביבה, קיים סיכוי רב לכך שחבריו של בנט להובלת הממשלה הזו, לא ימהרו להפילה וללכת לבחירות. בנט לטעמי מתנהג כמו השורד האחרון, הוא מושך עוד ועוד זמן בבית כי כעת אין לו כל אלטרנטיבה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך שהוא יכול למשוך, זו העובדה שנתניהו בסביבה.
אז מה עושים? האם אפשר למנוע משר המשפטים ליזום חקיקה בנושאים של טוהר המידות? האם שר המשפטים מנוע מחקיקה במספר נושאים הקשורים אליו אישית? ובכן כן ולא. בנושאים של ניגודי עניינים לא הכל שחור ולבן, ואף אם מניעת בחירה/כהונה של נאשם בפלילים היא כה חשובה, איש לא אומר שהדחיפות שלה היא כה גדולה (חיכינו 70 שנה נמתין עוד כמה שנים, וואס ברענט) ולכן ניתן לחוקק את החוק מיידית אך באופן שייכנס לתוקף רק בעוד שמונה שנים, שאם לא כן סער ולפיד יקבלו מהכנסת טובת הנאה משולשת מזו שנתניהו קיבל מוואללה, ככל שקיבל, מתנה שהם במו ידיהם בישלו לעצמם על חשבוננו ועל חשבון חרותנו.
אפשר לחוקק את החוק אך על-מנת לנטרל את ניגוד העניינים החריף של מובילי החקיקה. יש להכניס את החוק לתוקף רק בעוד, כאמור, שמונה שנים בחלוף כל החששות לאינטרסים אישיים המובילים כעת, ללא ספק לטעמי, את החקיקה הזו. אגב, החוק המוצע בעניין הגבלת משך כהונה מחריג את נתניהו (השנים ייספרו רק ממועד החקיקה). לטעמי, על-מנת לאפשר את חקיקתו ללא התנגדות בנט ושקד, מה שלא קורה בעניין החוק למניעת בחירה/כהונה של מואשם בפלילים, כי סער ולפיד חייבים אישית את נתניהו בחוץ ודי להם באחד החוקים על-מנת להשיג זאת.