אני מרשה לעצמי לפנות אליך אישית, חבר הכנסת רם בן ברק, ולהגיד לך שאתה צודק. צודק בכעסך, בעלבון, ואפילו בזעם. מירי רגב נקטה ביטוי נפסד וכעור, שיש לשמור לגרועים שבאויבינו - ובטח לא לך, שנתת את כל שנותיך להגנה על המדינה. אין אוהב ישראל גדול ממך. ואחרי שאמרנו את הדברים הבסיסיים האלה, אני רוצה לבקש ממך בקשה. זה טיפה חריג לעשות את זה מעל דפי עיתון, אבל כמו שאומרים היום בסלנג, "תזרום איתי רגע".
אני מבקש שלרגע אחד תנצור את הכעס הזה, שתנסה רגע לחוות מחדש את הרגש המזוקק ששטף אותך כשהטיחו בפניך בתיעוב, ביהירות ובזלזול עמוק כל כך את המילים הדוחות האלה. את תחושת הפגיעה והצריבה הזו בבטן כשסימנו אותך כאויב מבפנים, כ"לא משלנו", כמישהו שאין שום ערך לקיומו, למעשיו, לתרומתו, למעורבותו, לדעותיו, למצפונו הפוליטי.
אתה מצליח לשחזר את התחושה המרה והמרעידה הזו? כי זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שמרגישים המונים, מאות אלפי - אם לא מיליוני - ישראלים בישראל, לפחות אחת לשבוע, אם לא יותר מזה, כשחבריך לקואליציה וראשי המפלגות שלהם פותחים את הפה ונואמים. והשבוע, בן ברק, הדברים הגיעו לשיא שאפילו אתה לא תוכל להכחישו.
ישיבה מיוחדת, טקסית ורשמית, לזכרו של ראש הממשלה של כולנו, יצחק רבין ז"ל. ראש המפלגה שלך, שהוא גם ראש הממשלה החליפי, עולה לדוכן הנאומים וקובע בפסקנות ששמורה לאדוני הארץ, ש"יש קו ברור בין רצח רבין לשנה האחרונה. שניהם חלק מהמאבק הישראלי הגדול. לא בין ימין לשמאל אלא בין אנשים שמאמינים בדמוקרטיה לבין אנשים שמנסים להרוס אותה".
האם אתה אתה מבין את המשתמע מכך? האם אתה מצליח להבין מה ראש המפלגה שלך אומר לציבור עצום במדינת ישראל? כי אם זה נשמע לך מעט עמום או פתוח לפרשנות, לפיד דאג היטב שאיש לא יתקשה בהבנה: "על זה היו הבחירות, לא ימין ושמאל - אלא בעד ונגד דמוקרטיה. אלו שרוצים לאחד את העם מול אלו שרוצים לפרק אותו... הממשלה שלנו... היא ממשלה של אזרחי ישראל שהחליטו להציל את הדמוקרטיה... על מדינת ישראל משתלטים כוחות של חשיכה אנטי-דמוקרטית. רצח רבין היה התנקשות בדמוקרטיה הישראלית. בשנים האחרונות היה פה ניסיון להתנקש בה באמצעים אחרים. מנענו אותו ברגע האחרון".
שומעים תומכי המחנה הלאומי, מצביעי הליכוד ומפלגות הגוש שתמכו בנתניהו, שהם לא דמוקרטים. שהם אויבי הדמוקרטיה. שהם נתנו את קולם כדי להתנקש בדמוקרטיה. שהם ממשיכי דרכו של יגאל עמיר. שומעים מראש הממשלה החליפי שלהם שהם רצו לפרק את העם, שהם חשיכה אנטי-דמוקרטית, שהצילו את המדינה מהם.
ואתה יודע מה, רם בן ברק? הם לא כמוך. אין לצידם עיתונאים שיוקיעו בסבר פנים חמור את המילים הקשות ויתבעו את עלבונם, זולת אולי שניים או שלושה מגדלורים מאירים שעומדים בעצמם תחת מתקפת דה-לגיטימציה בלתי פוסקת. הם לא כמוך, רם בן ברק, משום שהם כבר רגילים לזה. הם כל כך רגילים לזה כי הם שמעו שהם "חארות" ומצביעי "ארדואן". הם למעשה לא מפסיקים לשמוע מהממשלה שלך שהנציגים שלהם בכנסת הם "אופוזיציה למדינה" (זן חדש של שונאי ישראל). הם שומעים בלי סוף כמה הם, והנציגים שלהם, לא ממלכתיים (כלומר לא ראויים למעמד), וכמה הם "גנבו" את המדינה, חירבו את הנורמליות, הרסו את השפיות, והשאירו מדינה חולה שצריך לרפא. כן, הם גם שמעו פעם שהם "שחורים" ושאתם "לבנים".
בעקיפין ובמישרין, הם מואשמים פעם אחר פעם בהחרבת המדינה. בכל פעם שאחד מנציגי הקואליציה שלך מזכיר ש"הם פה כדי לתקן" ו"נשקם את החורבות", הם מצפים לכתב אישום על חלקם בהחרבת המדינה.
אבל אתה, בן ברק, שהיית במערכת הביטחון - יודע את האמת. אתה יודע איזו מציאות ביטחונית שררה פה בעשור הארור שהתחיל עם אירועי אוקטובר ואינתיפאדת אל-אקצה, המשיך עם ההינתקות והסתיים עם מלחמת לבנון השנייה. ואתה יודע איזו מציאות ביטחונית נדירה שררה פה בעשור של נתניהו. אתה ראית איך ארה"ב שוקעת למשבר כלכלי ומדינות באירופה קורסות אחת-אחת - בזמן שהישראלים מפגינים עם שלמה ארצי בכיכר המדינה על מחיר המילקי ורצים להשקיע בנדל"ן ביוון ובפורטוגל. ראית איך גלי טרור ונחילי פליטים שוטפים את העולם - ואצלנו גן עדן. אתה ראית במו עיניך איך בידוד דה-פקטו הופך בהדרגה ללבלוב מדיני שמבשיל להסכמי שלום אסטרטגיים.
אתה רותח, ובצדק, כשמכנים אותך שונא ישראל, אבל איזה רגש בדיוק משתקף מתוך המסרים שיוצאים בצרורות מנציגי הקואליציה שלך, שעכשיו גם מקדשת מאמצי-על כדי לחסום בחוק אנטי-דמוקרטי את הנציג הפוליטי המובהק של הציבור הזה? אחד-אחד עולים ראשי מפלגות הקואליציה ואומרים בקול ברור להמוני תומכי הליכוד והמחנה הלאומי שאין כל ערך למצפונם הפוליטי. שצריך לבלום אותם בחוק. עזוב רגע את המוטיבציות של גדעון סער ונפתלי בנט, שמנסים לכפות את עצמם על הימין בחקיקה, כי הטבע חנן אותם בכל כך מעט כריזמה וכושר הנהגה. תחשוב על המסר שהחוק הזה, ביחד עם נאום לפיד, ביחד עם שלל הנאומים, הציוצים והפוסטים של חברי הקואליציה, מעביר לאותה ישראל שבאה "מהמקום הלא נכון". כן. זה מסר קבוע של תיעוב, ויהירות, וזלזול עמוק. בדיוק מהסוג שהרתיח אותך ביום רביעי. קח את השבת לחשוב על זה. אולי ממך יתחיל הריפוי.
