בעקבות הרצאה מעולה של עמית אברון על אינטליגנציה ותכונות אנוש, ראיתי שוב את הסרט הנפלא DARKEST HOUR. כבר כתבתי בעבר על הסרט הזה, שמתאר את החודש המכריע במלחמת העולם השנייה - מאי/יוני 1940, שבו צ'רצ'יל לקח את הגה השלטון והפנה אותו מתבוסתנות וריפיון לניצחון מזהיר על הנאציזם.
ולמה השניים קשורים? כי העולם המודרני הפך לעבד למבחני IQ שעל פיהם קובעים מי מתקבל לחוגים היוקרתיים באוניברסיטה, לאן מופנים חיילים בצה"ל, מי מתקבל לתפקידים בכירים בהייטק, מבחני סקר, כיתות מחוננים וכו'. ואין טעות גדולה מזאת, שאחראית במידה רבה לבחירת רופאים, מנהלים, מפקדים ובעלי תפקידים לא מתאימים.
כי מבחני IQ לא בוחנים תכונות חשובות לא פחות ואולי יותר מאינטליגנציה - אופי חזק, אמפתיה, נחישות, התמדה, אתיקה, יחסי אנוש, סקרנות, התמקדות בעיקר, מנהיגות, אומץ, ראיה ארוכת טווח... אינטליגנציה ריגשית, יצירתיות, נועם הליכות, חשובים לעיתים פי כמה מאשר מהירות, אוצר מילים, מתימטיקה, ואיזה ריבוע הוא חריג.
רופא מצטיין הוא לאו-דווקא בעל IQ של 170, אלא הוא חייב להיות קודם כל בן אדם ולא תאב בצע. מנהל חברת הייטק צריך להיות יצירתי, מנהיג, נחוש. צוער במשרד החוץ צריך לדעת שפות, לגלות עניין בעמי העולם. מפקד בצה"ל צריך להיות קשוב לחייליו, דבק במשימה, חושב מחוץ לקופסה. מנכ"ל צריך להיות אתי, כן ועם אופי חזק.
אם מתמידים בכיוון הזה של סינון באמצעות IQ עלולים להגיע לאיגניקה, שהיא פילוסופיה ביולוגית-חברתית העוסקת בחקר השפעת התורשה על מאפיינים מנטליים והתנהגותיים בבני אדם, במטרה ל"השביח" את המין האנושי עם גנים טובים, תנועה שצמחה בבריטניה, היכתה שורשים בארה"ב והגיעה לשיאה בימי גרמניה הנאצית.
אין אנשים מושלמים
כי לפי זה, מי שנולד לשכבה סוציואקונומית נכונה, או היה אציל או ממעמד עליון, מי שגר במרכז ולא בפריפריה, מי שנולד באירופה וארה"ב ולא באפריקה ואסיה, מי שמשתייך לגזע הארי, מי שלבן ולא שחור, הוא זה שמצליח בחיים, שאינטליגנטי, שיש לו סיכוי ללמוד באוניברסיטאות יוקרה, להיבחר לפרלמנט, למנכ"ל, להיות באליטות.
הצעד המתבקש על-פי תיאוריות אלה הוא לנפות בעלי תורשה פגומה, IQ נמוך, מורונים ואידיוטים, בעלי נכויות, ולטפח מחוננים, גאונים, גם אם הם סוציופתים, מושחתים או חסרי רגישות. ברור שתמיד עדיף גם גאון וגם בן אדם, אבל בהנחה שאין אנשים מושלמים, צריך להגיע לשיווי משקל של כל התכונות ולהגיע לאופטימום הרצוי.
לפי רמת IQ, השכלה כללית, אינטליגנציה, תורשה, צבע עור, מעמד, אוניברסיטאות יוקרה, צ'מברליין והליפקס היו העידית שבעידית וכך באמת הגיעו למשרות הכי בכירות בבריטניה. אבל לא היה להם האופי החזק להתמודד ברב"ט, צייר כושל, היסטרי, גיזען ומטורף, אך בעל נחישות ומנהיג כהיטלר, שסובב אותם בכחש, חוכא ואיטלולא.
דווקא צ'רצ'יל המחוספס, כבד הפה, האאוטסיידר, עם מוניטין גרוע, היה היחידי כמעט שראה את המציאות נכוחה, ורק כשהעולם עמד להיחרב פנו אליו להציל את המצב. הוא ממש סלד מהיטלר, הבין שלא ניתן לסמוך עליו, אולי כי לא היה כל כך מתוחכם וסובטילי כמו הצמד הפציפיסטי, שלא הפיק את לקחי מינכן, שלא למדו מטעויותיהם.
במאמר מוסגר, גם אני הגעתי לעמדת סמנכ"ל רק כשאלביט עמדה לפשוט את הרגל, אחרי שהחליפו את כל ההנהלה הוותיקה, והצמיחו את "הטורקים הצעירים", כי הכישורים הדרושים להבריא את החברה היו יצירתיות, נחישות החלטה, יחסי אנוש טובים, עבודה מסביב לשעון, ועוד הקפדתי על יושרה ואתיקה ועמידה בהתחייבויות.
האחרון שיעזוב שיכבה את האור
ולמה אני חרד מהמצב ומחפש אנלוגיות לתחילת מלחמת העולם השנייה? כי ישראל נמצאת במצב של קיטוב שלא היה כדוגמתו בכמה מישורים - במישור הפוליטי כשחצי העם הביביסט/ליכודניק/חרדי/משיחי לא מכיר בלגיטימיות של הממשלה, במישור הבריאותי - כשהעם עייף מהתמודדות של שנתיים עם הקורונה ומושפע ממכחישי הקורונה.
במישור הכלכלי - עם יוקר מחיה מרקיע שחקים ומחירי דיור בשיא, במישור החברתי - עם אי-שוויון ועוני הכי גבוהים ב-OECD, במישור המדיני - בלי מוצא לסכסוך הפלשתיני, עם טרור גואה, עם ביידן ואירופה ביקורתים, במישור הביטחוני - עם איום אירני גרעיני, חיזבאלה וחמאס, בפשיעה - עם פרוטקשן, לינצ'ים ורציחות בשיא.
יש לי בעיה. יש לי זיכרון היסטורי ואני נטול אג'נדות. הפנמתי היטב את לקחי אירופה בין שתי מלחמות עולם, כשהמיליטרזים והפציפיזם הביאו למלחמה נוראה, את לקחי השואה כשליהודים לא היה על מי לסמוך, את לקחי ערב מלחמת ששת הימים כשההנהגה הייתה אובדת עצות, את לקחי מלחמת יום כיפור, הסכם אוסלו ומלחמות לבנון.
עוד זכורים לי - האחרון שיעזוב יכבה את האור, הגמגום של אשכול, המיתון הנורא, כשנאצר סבר שישראל חלשה וניתן לחסל אותה, והצטרפו אליו סוריה וירדן, חפרנו שוחות לקברים המוניים. עוד זכורה לי הפאניקה של המנהיגים בתחילת מלחמת יום כיפור, למעלה מאלף אזרחים נטבחים כי הבאנו לשערינו עשרות אלפי מחבלים.
ואני תוהה על סמך לקחים אלה והמצב הקשה בו אנו נמצאים מה יקרה אם יפרוץ עימות משולב עם אירן, חיזבאלה, חמאס ואולי סוריה, בלי גיבוי של ארה"ב, אירופה והאו"ם, בלי אחדות בעם ועל-רקע המשבר הבריאותי והכלכלי הבינלאומי. מה שהביא לניצחון 1967 היה ממשלת האחדות, עם הגרעין האקטיביסטי של אלון, דיין ובגין.
להתפשר עם ציר הרשע
אם החרב תהיה מונחת על הצוואר, איך ינהג בנימין נתניהו שכבר ראינו שמעדיף תמות נפשי עם פלישתים, איך ינהגו החרדים שממילא לא משרתים בצה"ל, איך ינהגו העיתון, הסופרים והציירים מגלגלי העיניים שיגידו "אמרנו לכם" וישראל אשמה, איך ינהג מנסור עבאס ברגע המבחן, איך ינהגו המשיחיים שאולי יבחרו בעיתוי זה לפרובוקציה.
האם חסרים לנו צ'מברליינים והליפאקסים, פטן ולבאל למיניהם? העם הנחרד כשנרצח מתנחל, איך יגיב אם יהיו לנו אלפי קורבנות מטילים אירניים, של חיזבאלה וחמאס? כמה שאני מנסה לדמיין אין אפילו אופציה של צ'רצ'יל. אפילו שרונים עם כל מגרעותיהם כבר פסו מהארץ, שלא לדבר על בן-גוריון. כולם ירוצו להתפשר עם ציר הרשע.
אני כבר שומע קולות - מה האסון אם לאירן יהיה נשק גרעיני, הרי גם לנו יש (על-פי מקורות זרים), ויש לנו אמצעי הגנה לעילא. זה הרי מה שאמרו אבירי אוסלו שערפאת לא יעיז לבגוד בנו והוא העז וכמעט ריסק אותנו, שהחיזבאלה לא יעז לתקוף והוא העז והחריב את הצפון, שהחמאס לא ישלח טילים ושלח אלפים, ולא הגבנו כראוי.
יגידו - אולי זאת הזדמנות לפתור את הסכסוך הפלשתיני, עם עקירת מאות אלפי מתיישבים וזכות שיבה חלקית. האם יתגברו הקולות הפטניסטים כפי שהיו בצרפת, הקולות הצ'מרבלינים והליפקסים כפי שהיו בבריטניה? מה כבר יקרה אם ניסוג מיהודה ושומרון ונקים עוד מדינה פלשתינית? איך אומר צ'רצ'יל - הם לעולם לא לומדים לקחים!
אני כבר רואה את הכותרות בעיתון המסוים, שנחרד כשנשברה הרגל של מפגין ערבי בחיפה, את זעקת הסופרים שרוצים להקים בית למחריבי ביתנו ונזעקים כשיורים על ברכי המחבלים של צעדות השיבה, את ג'ו ביידן, עמנואל מקרון, עבדאלה והאו"ם, המאשימים את ישראל בתוקפנות, בייחוד אם יהיו הרבה קורבנות אזרחיים לאלה שיתקפו אותנו.
שוחרי השלום
האם נהיה עדים לזיעה הקרה של הרמטכ"ל אם יצטרך להפציץ ריכוזי אוכלוסייה שמהם נורים עלינו אלפי טילים? לפיק הברכיים של המפכ"ל כשישלח אלפי שוטרים לירות בפורעים ערבים ובדואים שיעשו לינצ'ים ויהרגו מאות יהודים? הרי כשנהרגו כמה ערבים בהתפרעויות באינתיפאדה השנייה מינו ועדת חקירה והאשימו אותנו בטבח ג'נין.
בעיתות חירום עם צריך להתעלות, להתאחד, מנהיג לא צריך לפחד להציל את המדינה, גם אם ייגרמו אבידות כבדות לאויב, גם אם יהיו לנו גינויים של כל "שוחרי השלום" בעולם ובישראל. חובה ללמד סרטים כמו DARKEST HOUR בבתי הספר, שיראו איך כמעט אילצו את צ'רצ'יל להיכנע לתכתיב של היטלר/מוסוליני.
חובה לשוב וללמד את הנאומים המכוננים של צ'רצ'יל באנגלית, שנראה איך מתנהג מנהיג אמיתי בעת משבר, שאמר - לא נישבר, נמשיך עד הסוף, אנחנו נילחם בצרפת, בימים, באוויר, נגן על מדינתנו, יהיה המחיר מה שיהיה. נילחם בחופים, נילחם במישורים, נילחם בשדות וברחובות, בגבעות, לעולם לא ניכנע, עד אשר ננצח את הנאצים.
חובה ללמד את זכרונות דה גול ולהיווכח בהתפוררות של כוח העמידה של צרפת בגלל הרפיסות הפציפיסטית של הממשלה. חובה ללמד את הספר "אדוני, ראש הממשלה" של יהודה אבנר, היועץ/מזכיר של אשכול, גולדה, רבין ובגין, שיראו מה בדיוק קרה ערב המשברים הגדולים ביותר באומה, מי כשל, יעץ עצות אחיתופל והציל את המצב.
לנוכח האתגרים העצומים הניצבים בפנינו, מה שחיוני לאומה ולמנהיגים זה כושר עמידה, נחישות החלטה, אומץ רוח, ראיה היסטורית וארוכת טווח, אימוץ דרך הביניים בין מיליטריזם לפציפיזם, אמפתיה, אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, התמקדות בעיקר. קשה לי לראות איך ממשלה הטלאים, השנואה על חצי העם תתמודד במשבר קיומי.
לנצח כמו צ'רצ'יל
האירנים חכמים מאין כמותם, הם לא פחדו מבנימין נתניהו שהיה הרבה יותר מאיים מנפתלי בנט ושמאחוריו עמדה ממשלה מגובשת. אם נתקיף אותם להשמדת הגרעין הם עלולים לפתוח במלחמה כוללת בעזרת החיזבאלה והחמאס, לסמוך על חוסר האחדות בעם, על הרפיון שישרו העיתון, התקשורת, תנועות שלום מבית, על ביקורתיות ביידן ואירופה.
אם יהיו לישראל אבידות כבדות, אם נפחד לפתוח במלחמה כוללת מחשש להסבת קורבנות כבדים לאויב (צ'רצ'יל, סטלין ואפילו FDR לא חששו), אם יהיו מהומות בערי ישראל ונחשוש להגיב בכל הכוח בגלל ועדות חקירה וגינוי האו"ם, אנחנו עלולים להפסיד או להסכים לפשרה שתשים קץ למדינה אם לא עכשיו, אז בטווח הנראה לעין.
מי שלא עושה הכל בשביל לנצח כמו צ'רצ'יל עלול לנחול תבוסה כמו פטן. כבר ראינו איך רעדנו באינתיפאדה הראשונה והסכמנו לאוסלו שכמעט מוטטה אותנו. עוד אוסלו כזה ואבדנו. כי חמנאי הרבה יותר חכם מערפאת, כי אירן הרבה יותר חזקה. אני מאוד מקווה שאתבדה, אך עלינו להתכונן אל מול הרע ביותר, אם אנו חפצי חיים!