הדוח שפרסמה עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, שעמדה בראש צוות בדיקה שהוקם לבדיקת הריגול של משטרת ישראל אחרי אזרחים תמימים באמצעות שימוש בתוכנת פגסוס הוא דוח בדיקה ראשוני רשלני, מופרך ובלתי אמין בעליל, שכל תכליתו ל"טהר" את המשטרה והפרקליטות מההאשמות הכבדות נגדם.
קריאה מקצועית ומעמיקה בדוח חושפת על נקלה את כשליו המרובים, עד שהלכה למעשה ערכו כקליפת השום, לכל היותר. חמור מכך - הדוח נועד לסכל את חקירת העבירות החמורות של המשטרה והפרקליטות בשימוש ברוגלה.. אולם דוח הבדיקה מעלה חשדות לעבירות פליליות מצד המשטרה המסוכנות פי כמה וכמה מתחקיר כלכליסט ואותן נחשוף להלן.
נתחיל בהגדרת המשימה שהוטלה על צוות הבדיקה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, וניווכח איך היא נשחקה על ידם עד דק, עד שלא נשאר ממנה כמעט דבר: "הצוות מונה בעקבות טענות שונות שפורסמו ביחס לחריגה מהסמכויות הנתונות למשטרת ישראל בכל הנוגע להאזנות לתקשורת בין מחשבים, ובכלל זה טענות לפיהן בעת ביצוע האזנת סתר כאמור מתקבל בידי משטרת ישראל חומר החורג מהמותר על-פי דין. בהמשך לפרסומים אלו, ביום 7.2.2022 פורסם כי משטרת ישראל מבצעת פעולות אקטיביות עצמאיות למעקב טכנולוגי אחר אנשים, לעיתים אף ללא קשר לחקירה מתנהלת או לברור חשדות לביצוע עבירות פליליות, וממילא מבלי שהתקבל צו שיפוטי (להלן - הטענות הנוספות). אם כן, ביחס לטענות הנוספות, נטען כי: (1) הפעולות הנטענות נעשו על-ידי משטרת ישראל; (2) הפעולות נעשו באמצעות תוכנת פגסוס שבידי משטרת ישראל שפותחה על-ידי חברת (NSO; (3 ההדבקה בוצעה למכשירי טלפון של רשימת אנשים אשר פורסמה."
בתיאוריה - משימה רצינית, יסודית ומקיפה הוטלה על צוות הבדיקה. ואכן, הצוות עצמו מודה בחומרת ההאשמות: "קשה להפריז בחומרתה של הפגיעה הנטענת. טענות אלה, נוגעות בליבת שלטון החוק במדינה דמוקרטית, ויש בהן כדי לערער את תחושת הביטחון האישי של כל אדם ואזרח במדינה, כמו גם את אמון הציבור במשטרת ישראל, כגוף האכיפה המרכזי במדינה, האמון על שמירה על שלטון החוק."
ואולם למעשה, הצוות צמצם את המשימה שוב ושוב ושוב עד שלא נשאר ממנה כמעט דבר: צמצום ראשון של המשימה היה לבדיקת "הטענות הנוספות" בלבד: "בהמשך לפרסומים אלו, ביום 7.2.2022 פורסם כי משטרת ישראל מבצעת פעולות אקטיביות עצמאיות למעקב טכנולוגי אחר אנשים, לעיתים אף ללא קשר לחקירה מתנהלת או לברור חשדות לביצוע עבירות פליליות, וממילא מבלי שהתקבל צו שיפוטי (להלן - הטענות הנוספות)."
משמע, הצוות לא הונחה לבדוק את הטענה המהותית "לחריגה מהסמכויות הנתונות למשטרת ישראל בכל הנוגע להאזנות לתקשורת בין מחשבים, ובכלל זה טענות לפיהן בעת ביצוע האזנת סתר כאמור מתקבל בידי משטרת ישראל חומר החורג מהמותר על-פי דין." אלא אך ורק את "הטענות הנוספות" שהן עדיין חמורות ביותר.
ואולם, אף "הטענות הנוספות" לא נבדקו על-ידי הצוות: "נוכח האמור, הונחה צוות הבדיקה בשלב ראשון לקיים בדיקה ממוקדת ויסודית ביחס לטענות הנוספות, וזאת על-פי שלושת המאפיינים שתוארו לעיל."
להלן - הצמצום השני. לא בודקים את "הטענות הנוספות" החמורות כשלעצמן, אלא רק את "שלושת המאפיינים". האם בדקו את שלושת המאפיינים? אפילו זה לא: "היינו, הצוות התבקש לבחון האם בוצעה הדבקה על-ידי משטרת ישראל למכשירי טלפון ניידים השייכים אל מי מבין רשימת האנשים שפורסמו, באמצעות תוכנת פגסוס שפותחה ע"י חברת NSO, ללא צו שיפוטי. בשלב זה לא נדרש הצוות לבדוק את השאלות הנוספות שנדרשות לבדיקה המפורטות להלן בסעיף 18, ובכלל זה אופן מימוש צווי האזנה וחומרים שהתקבלו."
כלומר, לא בדיקה אפילו של "שלושת המאפיינים" של "הטענות הנוספות" אלא הבדיקה צומצמה על-ידי הצוות אך ורק ל-26 השמות שפורסמו ב"כלכליסט". לכאורה, המשטרה יכולה לרגל אחרי כל אזרחי המדינה ללא הפרעה, למעט אותם 26 שמות.
ואולם, האם אותם 26 שמות נבדקו? אפילו זה לא, כפי שניווכח להלן.