לפני שנה וחצי, ב-15 בנובמבר 2020, נפל דבר במולדובה - כן כן, אחת המדינות העניות והמושחתות באירופה לא אמורה לכאורה לעורר עניין רב כל כך, אלא שבאותו יום נערך במדינה הסיבוב השני בבחירות לנשיאות, והמועמדת מאיה סאנדו, אז בת 48, ממפלגת "פעולה וסולידריות" הליברל דמוקרטית ולשעבר ושרת החינוך, גברה על הנשיא המכהן איגור דדון וזכתה בכמעט 58% מקולות הבוחרים, לעומת 43% לדדון. סנדו, כלכלנית בהכשרתה, בוגרת ביה"ס לניהול של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב שעבדה גם בבנק העולמי, מחזיקה בעמדות פרו אירופיות, ותומכת נלהבת בהתקרבות לאיחוד האירופי.
זו הסיבה כנראה שהיא זכתה לתמיכתם של כממה ממנהיגי אירופה אז, ואילו פוטין קרא אז בפומבי להצביע לנשיא המכהן דדון, שהיה מקורב יותר לרוסים, על כל המשתמע. סנדו, האישה הראשונה שנבחרה לנשיאות מולדובה, עמדה אז בפני אתגרים עצומים, בתנאי פתיחה קשים מאוד ממילא ועם מגיפת קורונה משתוללת במדינה ענייה ומוכת שחיתות. גישתה הפרו אירופית העכירה את יחסי קישינב עם מוסקבה, ורפובליקת טרנסניסטריה - אותו חבל ארץ זעיר במזרח מולדובה שהכריז על עצמאותו ב-1991 בתמיכת מוסקבה, אך לא זכה להכרה של אף יישות מדינית, ושבו מוצבים 1,500 חיילים רוסים, נתקעה לה כמו עצם בגרון.
היא לא בזבזה זמן. שבועיים לאחר היבחרה היא שיגרה קריאה פומבית למוסקבה בדרישה שזו תסיג את כוחותיה הצבאיים מאותה רפובליקת טרנסניסטריה. סנדו אמרה שאת החיילים הרוסים צריכים להחליף פקחים אזרחיים מאירופה. החיילים הללו משגיחים בין השאר על מחסני תחמושת גדולים השייכים לצבא הרוסי.
סנדו דרשה לפנותם כי הם מהווים סכנה. הקרמלין דחה את את דרישתה והזהיר: "כל שינוי סטטוס-קוו בטרנסניסטריה יכול לערער באופן רציני את היציבות האיזורית". אך סנדו לא נרתעה, ולא הסתירה את שאיפתה לקדם את מולדובה ולקרבה למערב ולאיחוד האירופי, תוך ביצוע רפורמות כלכליות וחוקתיות חשובות.
שבעה חודשים לאחר היבחרה היא רשמה הישג גדול גם בבחירות הפרלמנטריות בהן זכתה מפלגתה לתמיכה מרשימה של יותר מ-55% מהקולות לעומת בערך חצי מזה לגוש שתמך בין השאר בהמשך הקירבה לרוסיה של פוטין. וכל זה קרה עוד לפני הסלמת המלחמה באוקראינה מצידה של רוסיה. סנדו מוצאת עצמה במצב רגיש: החבל הפרו רוסי טרנסיסטריה, שבו שוהים חיילים רוסים והוא גובל באוקראינה, עלול להוות מקפצה/תירוץ לצבא הרוסי ולרשויות במוסקבה לנסות ולפעול נגדה או לספח את החבל במסגרת המאמץ ליצור רצף טריטוריאלי בין רוסיה ועד אליו דרך רצועת החוף הדרומית של אוקראינה. ההתרחשויות הללו הטילו מחד צל גדול על תוכניותיה השאפתניות של סנדו בזירה הפנימית וחבילת הרפורמות שהיא מקדמת, אך מאידך הן עשויות להפוך עבורה להזדמנות יקרה מפז - לנצל את המלחמה והמשבר, ואולי גם את פגיעותה של רוסיה בשל המכות שספגה, כדי לזרז את התקרבותה של מולדובה לאיחוד האירופי. וכך בדיוק היא עושה בשבועות האחרונים.
זהו כמובן מהלך רב סיכונים, והבשלתו תיקח ודאי זמן, אך סנדו, שנבחרה על בסיס הבטחתה לשנות את מולדובה, לא מתכונת לוותר, גם לא אל מול איומים מצידה של מוסקבה. מולדובה היא ודאי אחד המקומות שכדאי מאוד לשים לב אליהן טוב טוב בחודשים הקרובים. ס ו ף