לכו להצביע! הקריאה הזו של אריק שרון עדיין מהדהדת ברחובות ובמפלגות. הסקרים לא משקפים את המציאות, אלא את הרצונות של הסוקרים וחלק מהמשתתפים בסקרים. המסקנה: המציאות שונה כרגיל, מההערכות של הפרשנים, הסוקרים והאינטרסנטים. מאז קריאתו של שרון עברו הרבה שנים. ונשאלת עדיין השאלה למה ללכת להצביע? ולמי להצביע? שיעור ההצבעה בבחירות הוא אחד המדדים למעורבות הציבור בחיים הפוליטיים ונחשב מדד חשוב של מידת האמון במערכת הפוליטית בישראל. כששום דבר אינו מובן מאליו, הקלפים תמיד קרובים אל החזה. הנכונות להעביר את הקול הפוליטי בין המחנות, היא זו שהופכת את המגזר הרוסי לגורם כה חשוב במפה הפרלמנטרית. בעוד חלק גדול מההצבעה בישראל מבוסס על דמוגרפיה ומבנה שבטי, יוצאי ברית המועצות לשעבר משוחררים ממגמה זו. מנקודת מבטו של הבוחר הרוסי, שום פוליטיקאי ישראלי לא גילה נאמנות להבטחות שנתן לעולים ולכן אין סיבה שהם יהיו נאמנים לאיזשהו פוליטיקאי. פעם אמרו שהרוסים הם שמאלנים כי הם הביאו לשלטון את יצחק רבין ואהוד ברק, אחר כך החליטו שכמעט כל הרוסים ימנים, והיום טוענים כי הם לא ימין ולא שמאל. אז איפה עומד הקול הרוסי? מתוך 6.5 מיליון בעלי זכות בחירה, כ-900 אלף מהם יוצאי ברית-המועצות לשעבר. במרכז מערכת הבחירות הנוכחית עומד הקרב על הקול הרוסי, או במלים אחרות - הקרב בין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן ויאיר לפיד. "גוש רק ביבי" שווה כ-4 מנדטים ואחוז ההצבעה הנמוך במגזר הרוסי, סכנה אמתית לגוש השני. התמיכה הגורפת של מפלגות חרדיות בנתניהו, דוחפות חלק מיוצאי בריה"מ לזרועותיהם של יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, אבל זה לא מספיק בשביל לעלות את אחוז הצבעה של המגזר כי כמעט כל המועמדים לכנסת יתקשו להסביר מה הם עשו למען אוכלוסיית דוברי הרוסית, בינתיים המפלגות ממשיכות לחמם מנועים לקראת הבחירות, ומחפשות עוד גנרלים, מנכ"לים ופרופסורים, שלא יביאו להן הרבה קולות. על חוסר יציבות אלקטורלית של ישראל ביתנו מצביעים נתוני ההצבעה למפלגה בארבע מערכות הבחירות האחרונות. תוך שנתיים עברה המפלגה ממצב של עלייה דרמתית בכ-137 אלף קולות, לירידה מתמשכת של 62 אלף קולות ולפי הסקרים האחרונים הירידה נמשכת. לנושאים שתמיד בראש מעייניו של אוכלוסיית ישראל, כמו ביטחון, יוקר המחיה, דיור ציבורי, פנסיות ונושאי דת ומדינה, מתווספת עבור הציבור דוברי הרוסית סוגיה נוספת: המלחמה באוקראינה. רוב המגזר הרוסי תומך באוקראינה. "ניטרליות" של ליברמן גרמה נזק תדמיתית ואלקטורלית לישראל ביתנו שבסקרים לעומת יש עתיד שהרווחה מתמיכת לפיד באוקראינה. בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור ההצבעה בקרב הציבור דובר הרוסית. היא ירדה מ-89% בשנות ה-90 ל 61% בבחירות האחרונות. אנשים שלא הצביעו אינם נמצאים בכיס של אף מפלגה. הם יכולים בקלות לשנות את המאזן הבין-גושי. מי שיקבע את תוצאות הבחירות הבאות הוא "המחנה השלישי" של הרוסים אלה שלא הצביעו או אלה שמחליפים זהויות פוליטיות. אני יושב על הגדר, ואומר לפונים אלי: תנו לפוליטיקאים להזיע, אולי זה ילמד אותם להתייחס אלינו ברצינות גם לפני הבחירות.