ב-6 במרס 2013 השתתפתי בסיור באתריה ההיסטוריים של העיר הרצליה. את הסיור הדריך הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר מרדכי נאור. בעת שביקרנו באזור הנקרא בפי ותיקי העיר אזור ג' הבאסה (הביצה) סמוך לרחוב המסילה סיפר ד"ר נאור כי מתחת לרגלינו נמצאת מנהרה ביזנטית-רומית. לדבריו המנהרה נחפרה בתקופה הביזנטית לפני כ-1,600 שנה במטרה לנקז את מי הביצה מאזור הבאסה (הביצה) בהרצליה לכיוון הים. המנהרה כיום היא באורך של כ-150-130 מטרים. בשל התמוטטויות דפנותיה או הרס של חלק ממנה בעשורים האחרונים פחת אורכה. בספרים מצוין כי אורכה הוא כ-190 מטרים. גובהה של המנהרה הוא קרוב ל-2 מטר, אם כי יש מקומות לאורך המנהרה בהם הגובה נמוך יותר. מצבה של המנהרה בעשורים האחרונים הוא עגום למדי: המנהרה נסתמה מחול ואדמת סחף וכן כתוצאה מלכלוך וגרוטאות שנשאבו-נסחפו לתוכה. חלק מקירותיה אף התמוטט, והיא הפכה למושבה גדולה של עטלפים. על-אף היותה אתר ארכיאולוגי והיסטורי בעל חשיבות, הוזנחה המנהרה במשך שנים רבות על-ידי הרשויות הנוגעות בדבר, וגם עבודות עפר שונות להנחת תשתית ביוב שנערכו במהלך השנים בסביבה לא "הוסיפו לה בריאות". אם לא תשוקם מצבה עלול להידרדר.

"מקום מבוזבז ביותר"

בסיור הגדיר ד"ר מרדכי נאור את המצב במנהרה "כמקום מבוזבז ביותר", שכן הוא יכול לשמש אטרקציה תיירותית חשובה ומושכת. ותיקי המושבה הרצליה מספרים כי בשנות ה-30 המוקדמות שימשה המנהרה אתר מטווחים ואימונים של ארגון ההגנה. חברי ההגנה של המושבה התאמנו והסתירו נשק במקום קיימו שם לימודי נשק/קפ"פ ושדאות. רעייתו של מרדכי נאור, הפזמונאית והסופרת לאה נאור, ילידת הרצליה שהתלוותה לסיור, סיפרה בערגה כיצד בהיותה נערה בתנועת הנוער טיילו ושיחקו היא וחבריה באזור המנהרה ואף היו שנכנסו ושהו בתוכה. כמה מוותיקי הרצליה שהצטרפו לסיור ידעו לספר גם הם, כי המנהרה היוותה בשנות טרום הקמת המדינה וגם לאחריה מקום מפגש וטיולים לילדי האזור ונושאים איתם זיכרונות אישיים רבים מהאזור. דני גדלין, פעיל שימור אתרי בהרצליה ומדריך במוזאון לתולדות הרצליה, יודע לספר כי בשנות ה-50 בהיותו ילד נהג לעבור את המנהרה לאורכה. לדבריו, החברה לפיתוח הרצליה ערכה לפני שנתיים סקר מיפוי במנהרה לבדיקת מצבה. המצב כיום, אומר גדלין, שניתן להיכנס למנהרה דרך הפתח המערבי שלה למספר מטרים, אולם יותר מכך לא ניתן להיכנס כי יש צמחייה סמיכה וחול וסחף עפר ומושבת עטלפים לא קטנה.

"הגנת העטלפים מונעת שיקום המנהרה"

לאחר הסיור במנהרה ובאתרים היסטוריים נוספים שונים בעיר, נערך במוזאון לתולדות הרצליה "בית הראשונים" מפגש בן משתתפי הסיור לבין מי שהיה בזמנו ראש עיריית הרצליה, עו"ד יהונתן יסעור. במהלך המפגש שאל אחד ממשתתפי הסיור את ראש העירייה מה בעניין המנהרה. ראש העיר השיב כי העטלפים הרבים שהשתכנו במנהרה לא מאפשרים לו לשקם את המנהרה, שכן החוק אוסר לפגוע בעטלפים. עם זאת אמר יסעור, כי ייתכן שיש מקום לפתוח את המנהרה לאורך מספר מטרים קטן כדי לאפשר לתיירים ולמבקרים להכיר את המנהרה ועברה. את פתחה המערבי של המנהרה ניתן לראות בצד המזרחי של כביש החוף מול הרצליה. כ-800 מטרים צפונית למחלף הסירה, כ-150 מטרים צפונית לתחנות האוטובוסים ב"צומת הרצליה" לכיוון צפון. מאחר שניתן להיכנס למנהרה הביזנטית דרך הפתח המערבי שלה למספר מטרים, והמנהרה נחסמה הפך פתחה המערבי של המנהרה ההיסטורית למערה ועם השנים התבססה בה מושבת עטלפים גדולה. ומכאן כינויה "מערת העטלפים".

פתח המערה - המנהרה מוסתר בצמחיה סבוכה

ביקרתי במקום במרס 2013 ראיתי את המערה במלא הדרה ועטלפים רבים בה בימים אלה ספטמבר 2022 ביקרתי שוב במתחם "מערת העטלפים" בהרצליה כיום עטופה, מכוסה מוסתרת בצמחיה סבוכה. בקושי ניתן לראותה וממש קשה כמעט בלתי אפשרי להגיע אל המערה. בכותרת כתבה זו מכונה מערת העטלפים בהרצליה "המערה הסודית". זו לא קלישאה. המערה באמת "סודית". היא, כאמור, מכוסה בצמחיה סבוכה ובקושי אפשר לזהות את פתח המערה. רוב רובו של הציבור הרחב כולל תושבי הרצליה וגם מטיילים ותיקים לא יודעים על קיומה של המערה ולבטח לא את סיפורה. לו הייתה עיריית הרצליה מסירה הצמחייה הסבוכה מול פתח המערה הייתה מתגלה פתח המערה -המנהרה במלא הדרה ונחשף לציבור ואולי כדאי לחשוב בכיוון זה למען שימור ההיסטוריה והטבע העירוני. איך מגיעים למערה: מגיעים לפינת הרחובות נורדאו, המנהרה (הרחוב ע"ש המנהרה שלידו). מטרים ספורים משם פונים כמה עשרות מטרים מערבה יש שם גן ציבורי. פתח המערה נמצא בצד מערבי של הגן נושק לכביש החוף.