השבוע הצליחה שרת התחבורה מרב מיכאלי להחסיר פעימה מלבם של כמה דתיים ולהפיל בפח כמה עיתונאים ואף פוליטיקאים שמיהרו להפיץ גינויים. בסרטון "טיקטוק" שפרסמה, אמרה מיכאלי, בקריצה לקהל בוחריה הפוטנציאלי, את המילים הבאות: "למה אין רכבות בשישי שבת בערב בכל מיני מקומות בארץ? אתם חוזרות וחוזרים ושואלים אותי - ובצדק. ובכן הבטחתי לכם שאנחנו נעשה כל מאמץ כדי לקצר את הזמנים של החשמול והצלחנו וקיימנו...הקו בין נתניה לרחובות חוזר חשמלי, נקי, שקט, גם בשישי, גם בשבת, גם בערב". סוף ציטוט.
הצופה הסביר הוטעה לחשוב כאילו שינתה השרה מדיניות של עשורים ברכבת ישראל, וקו הרכבת האמור יחלל את השבת. אולם מי שבקי בפרטים מבין כי מדובר בסחריר, "ספין" פוליטי, שאין מאחוריו דבר. כאשר מיכאלי מדברת על כך שהקו יפעל בשישי ובשבת, היא בעצם מתכוונת לכך שיפעל בערב שבת ובמוצאי שבת, אך לא בשבת עצמה. זאת, לאחר תקופה ארוכה שבה הושבת הקו בסופי-שבוע לצורך עבודות תשתית. אם כך, למה בחרה מיכאלי לומר "שבת" ולא "מוצאי שבת"? מהסיבה הפשוטה שזה משרת אותה פוליטית.
יו"ר מפלגת העבודה מנסה להתגרות בציבור הדתי (ולאגף משמאל את יאיר לפיד) כדי לפנות לקהלים חילוניים שיצביעו עבורה. לצורך כך, היא אינה בוחלת בדרכי מרמה ואחיזת עיניים, ולא בפעם הראשונה. העבודה מגדירה עצמה כמפלגה סוציאליסטית הדואגת לרווחת העובדים ולזכויותיהם. גם מיכאלי מבינה שהפעלת תחבורה ציבורית בשבת לא תיטיב עם העובדים, לא עם אלה המועסקים בענף הסובל ממילא מהעדר של אלפי נהגים בימי חול, ולא עם סוחרים שאינם שומרי שבת, שלחץ כלכלי כתוצאה מהפעלת תחבורה ציבורית בשבת עלול לגרום להם לפתוח את חנויותיהם למסחר ביום המנוחה. במקרה הזה, הדגל הסוציאליסטי יורד לחצי התורן על-מנת שדגלים הקורצים לצעירים, כגון חופש מדת, חופש תנועה וכדומה יונפו אל על.
במהלך כהונתה כשרה, עסקה מיכאלי בחריש עמוק של הכשרת הקרקע לחלופות-שבת לתחבורה ציבורית, באמצעות הרשויות המקומיות, ולא נגעה בתחבורה הציבורית, שפעילותה מוגבלת על-פי חוק. לאחרונה הנחתה את עו"ד מיה ליקוורניק, יו"ר החברה הממשלתית נת"ע, האמונה על תכנון וביצוע הרכבת הקלה בתל אביב, לבחון את ההיתכנות הכלכלית להפעלת הרכבת הקלה בשבת, בעיקר את הקו האדום שאמור להתחיל לפעול בסוף השנה האזרחית. ליקוורניק, מינוי של מיכאלי, מיישרת קו, ועוד בטרם השלמת העבודה ה"מקצועית" (שתוצאותיה ידועות מראש...) כבר מצהירה בכינוס של העיתון "כלכליסט" כי "חבל יהיה אם המטרו לא תפעל בשבת".
לא לחינם מתמקדת ה"בדיקה" בהבטים כלכליים, ולא בהבטים תחבורתיים, משפטיים, חוקיים, חברתיים, דתיים, תעסוקתיים, חוזיים, תפעוליים וכדומה. בדיקה מקצועית רצינית אינה נעשית כלאחר-יד, אלא בעבודה שנמשכת חודשים ארוכים באמצעות הסתייעות בצוות בין-משרדי ובחברת יועצים מקצועית. הכאילו-בחינה שעליה הורתה שרת התחבורה מוכיחה כי אין בה ממש מלבד מטרה פוליטית, וגם מיכאלי מבינה שאין היתכנות להפעלת הרכבת הקלה בשבת. גם קריאתה של מיכאלי לראש הממשלה יאיר לפיד להפסיק לנסות לחבר בין העבודה ומרצ ולנצל "שעת כושר" כביכול להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, בזמן שמהלך כזה אינו אפשרי ללא שינוי חקיקה ובתקופת ממשלת מעבר המחויבת במידתיות, רק מעידה כי מדובר בהצהרה חסרת מימוש, ואף אם תמשיך מיכאלי לכהן כשרה בממשלה הבאה לא יהיה שינוי בכל הקשור לתחום זה.