בלוח השנה היהודי מצוינות תחנות במסע החיים המזמינות את היהודי לעצור ממרוץ החיים, לצאת לרגע קט משגרת יומו, להרים ראשו ממדמנת חייו, ולהתחיל בתהליך התבוננות אישית ולאומית. שנה חדשה, תפילות עתיקות, תקוות חדשות, שנה של חשבון נפש וספירת מלאי על שהיה ועל שיהיה. תכלה שנה וקללותיה.
שנה בה המחלוקת והפלגנות היו ללחם חוק, השיסוי והשנאה היו למטבע עובר לסוחר, הרפש והבואש בפרהסיה הציבורית היו לדבר יום ביומו. שנה בה המדרון החברתי היה חלק יותר מהמחליקיים בפסגות שוויץ, הסחי והמיאוס בפוליטיקה התחרו רק בצחנת ביבים ומפעל בורסקי, שנה בה מדינת ישראל בעולם הייתה למשל ושנינה בשל המציאות הפוליטית הבלתי אפשרית. תכלה שנה וקללותיה.
שנה בה המשילות נרמסה בראש חוצות ונותרה בשולי הדרך כפגר מת אין חפץ בו, רק להקות עורבים המזהים את החולשה נהנים מעליבותו. שנה בה אל מול עיני רמטכ"לים מכל העולם לא ייחשף עוד קלונה של המעצמה המארחת, מדינת ישראל, אשר גנבים בדואים עצרו תרגיל אש באמצע תצוגת תכלית בבואם לקיים את מצוות יומם, גניבת רכוש צבאי. שנה בה אזרחים נותרו חשופים בצריח, מופקרים לגורלם ולרצונם של עבריינים ופורעי חוק, רכושם היה להפקר ונהרות הדם בקרב החברה הערבית שצפו וקצפו ואין מושיע. תכלה שנה וקללותיה.
שנה בה האמון הציבורי במערכת המשפט על כל אגפיה המשיך להתרסק, כחרס הנשבר, אובדן אמון של חלקים משמעותיים בעם בהיכל הצדק החשוב כל כך. שנה בה חלק מהשופטים כשלו שוב ושוב באישור עסקות טיעון, שחרור מוקדם, רחמים, המון רחמים וחמלה, לא על הקורבנות אלא על התוקפים והאשמים. שנה בה היועצת המשפטית ל
ממשלה אינה מקבלת את הצעת שופטי בית משפט העליון, שנה בה בכיר ביותר בפרקליטות מאפשר הצצה למתרחש פנימה וגורם לזעזוע נוראי. תכלה שנה וקללותיה.
שנה בה יהודים יוכלו ללכת ברחובות מדינתם ללא חשש שיחזרו בשקית של זק"א, שנה בה ישישה, שולמית רחל עובדיה הי"ד תצא מביתה ולא תירצח בפיגום על-ידי מחבל רק בגלל היותה יהודייה, שנה בה לא יהיו עוד מחבלים היורים על בתי יהודים ביהודה ושומרון, בכבישי ההתיישבות ההופכים למטרות נוחות למחבלים, שנה בה הפרטנר, הרשות המסיתה מינקות ועד מיתה, לא תחגוג את "הצלחות" השהידים בנטיעות והנצחה "לגיבורים" רוצחי יהודים חפים מפשע, מול תלמידי בתי ספר וראשי הרשות הפלשתינית.
מוסר אנושי ברור
שנה בה הטרוריסטים במדי המשטרה הפלשתינית יחדלו מלהפנות את הרובים שקיבלו מצה"ל לעבר יהודים חפים מפשע, שנה בה ההנהגה הישראלית המדינית והצבאית תשכיל לזהות מי הם האויבים דבר אשר יקל עליה מאוד האופן הטיפול. תכלה שנה וקללותיה
שנה בה אירן תוקע אל עמוד הקלון כמדינה המבקשת להשמיד את מדינת היהודים על אזרחיה, שנה בה גרורותיה של מפלצת השנאה הסובבות וצרות על גבולות המדינה ומאיימים להריסתה יוקעו גם הן. שנה בה לא ייחתם הסכם הכניעה של המעצמות עם השלטון הדיקטטורי, האלים, המשתיק, שולל החרות, שלטון של דם, אש ושנאה. שנה בה מדינת ישראל תמשיך לצד המערכה המרשימה בין המלחמות, לנטרל את אירן וזרועותיה בציר הרשע. תכלה שנה וקללותיה.
שנה בה
בנימין נתניהו לא יהיה בפי שונאיו, אייכמן, היטלר, סטאלין וגבלס, שנה בה פוליטיקאים לא יעזו להשוות בין מחבלים לפרטיזנים אשר לחמו בנאצים. שנה בה הר-הבית לא יהיה המקום היחיד בעולם בו יהודים לא יוכלו להתפלל. שנה בה נשכיל לדעת שהפרטנר אותו אנו מבקשים לחזק ולארח לאורחה בביתנו הוא מכחיש שואה, מממן מחבלים ובני משפחותיהם ומוביל מערך ההסתה מלידה ועד פטירה.
שנה בה
האיחוד האירופי לא יאשים את הצבא המוסרי בעולם בפשעי מלחמה ויפעל להעמידו לדין בינלאומי בהאג, שנה בה מנהל בית ספר הבינלאומי בבית חנינא, לא יגורש מתפקידו החינוכי רק בשל שירותו הצבאי בעבר. שנה בה מורה לא תוזמן לשימוע רק בשל הזדהותה הפוליטית מחוץ לשערי בית הספר. שנה בה מובילי החרמות נגד מדינת היהודים הדמוקרטית לא יסמנו אירוח ביהודה, שומרון וברמת הגולן. שנה בה לצמרת הביטחונית מדינית במדינת ישראל יהיו ברורות הוראות הפתיחה באש. שנה בה המוסר האנושי יהיה ברור, חייך קודמים לחיי המבקשים להורגך. תכלה שנה וקללותיה.
שנה בה השופר יהיה שופר בו תוקעים קולות של קדושה, תקיעה, שברים, תרועה, ותקיעה גדולה, לא שופרות של פוליטיקאים, מפקדים בצבא, בעלי הון, פרקליטות, לא שופרות הצבועים בפוזיציה מובהקת, עיוורים למציאות, למוסר, ליושרה ולצדק. תכלה שנה וקללותיה.
שנה של בריאות שאינה מאריכה או מקצרת חיי אדם, לפי האזור הגאוגרפי, שנה בה מערכת החינוך לא תקדש את עגל הזהב, בחינות הבגרות, ותחזיר את הזהות היהודית לתוכניות הלימוד, שנה בה הרוח היהודית הישראלית, הדמוקרטית, תמשיך לנשוב במלא עוזה. תחל שנה וברכותיה.