כאשר נשאל יאיר לפיד כיצד הוא לא הזכיר את ארנון מילצ'ן בהסכם ניגוד העניינים שלו כשר אוצר, הוא השיב כי העלה את קשריו העסקיים עם מילצ'ן בשנות ה-90 אך נציגי היועץ המשפטי לממשלה פסלו את הרלוונטית שלהם לשנת 2013 שנת מינויו לתפקיד שר האוצר. אינני יודע אם לפיד דיווח ליועמ"ש לממשלה על קשריו החברתיים הענפים והעדכניים עם מילצ'ן, ארוחות, שפים, מסעדות. האם דיווח לפיד על העובדה שבתו של מילצ'ן הייתה מיוזמי יש-עתיד וכי היה לבתו של מילצ'ן קשר מסחרי עם רעייתו של לפיד (כתיבת ספר יחדיו) כפי שמתברר בשבועות אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים. בין אם דיווח ובין אם לא דיווח, נציגת היועמ"ש לממשלה החתומה על ההסכם הוסיפה סעיף "סל" בנוגע לחבריו או קרוביו של לפיד בזה הנוסח:

• סיכום...
  30) ... כמו-כן, עליך להימנע מטיפול בעניינים של אנשים אחרים שעימם יש לך קשר חברי או זיקה אישית קרובה, וזאת לכל אורך תקופת הכהונה.
  31) ככל שיתעוררו מקרים שבהם תידרש מעורבות של דרג מיניסטריאלי בקבלת החלטות בעניינים המנויים לעיל, יהיה עליך לפנות אל ליועץ המשפטי של משרדך, אשר יפעל בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ).

אין ספק כיום שלפיד וארנון מילצ'ן קיימו קשרים חברתיים עובר לתחימה על ההסכם, ברור שהייתה ביניהם זיקה אישית קרובה. ומה סיפר לנו לפיד ב 2018? "כשבאו אלי עם חוק מילצ'ן פניתי לדרגי המקצוע באוצר, קיבלתי מהם חוות דעת נגד חוק מילצ'ן, ופעלתי רק לפיה. כשניסו ללחוץ עלי, גילגלתי אותם מכל המדרגות". לפיד טוען מפי הגבורה, הפה שלו, ש"באו אליו עם חוק מילצ'ן". לפיד לא מציין מי בא אליו. על-פי מה שניכר בימים אלה מבית המשפט, מילצ'ן העיד בחקירתו משטרה שהוא עצמו פנה ללפיד. ואז מה עשה לפיד? הוא פנה לדרג המקצועי באוצר, ומה היה עליו לעשות? ובכן, עמדו בפניו שתי חלופות לגיטמיות:

• 1) לגלגל את המבקש, מי שזה לא היה, על הסף ומיד, מכל המדרגות, תוך הדגשה של הידידות הקרובה בינו ובין מילצ'ן, ועם המלצה חמה למילצ'ן לפנות לפקיד השומה של אזור מגוריו כאחד האדם.
  2) לפנות ליועץ המשפטי של משרד האוצר כפי שנדרש והוסכם בסעיפים 30 ו-31 להסכם ניגוד העניינים.

ומה עשה לפיד? לפיד פעל בניגוד לשכל הישר ולהסכם ניגוד העניינים. לפיד טיפל בבקשתו של מילצ'ן באמצעות הפעלת הדרג המקצועי במשרדו, ולעניין ניגוד העניינים, תוצאת פעולתו של לפיד, איננה רלוונטית. ומה שעוד מוזר הוא, שהיועץ המשפטי לממשלה, מורה הדרך הלאומי לענייני ניגוד עניינים, אשר היה מודע להסכם עם לפיד, והיה מודע גם לעדויות שנתנו העדים בתיקי נתניהו, החריש ולא יזם חקירה נגד לפיד בחשד למרמה והפרת אמונים, ממש כפי שבנימין נתניהו נחקר באותו מועד בחשדות כאלה.