אני פוחד משנת 2023, כי אנחנו ממאנים ללמוד לקח מאירועים הרסניים שפקדו אותנו בהיסטוריה, כשהשנאה בתוכנו מלאה תפקיד משמעותי בחיינו. משהו לא טוב קרה לנו בשנת 586 לפני הספירה - הבית הלאומי הראשון נחרב. משהו לא טוב קרה לנו בשנת 70 לספירה - הבית הלאומי השני גם הוא נחרב. לשנאה חסרת מעצורים בתוכנו היה חלק רב בחורבן שני הבתים הלאומיים שלנו. כיום כשאנחנו בונים בשלישית את ביתנו הלאומי, אני מצר על כך שאיננו מאמצים את הלקח ולומדים מהאסון של שני הבתים הקודמים. קשה להבין איך נסתלקה לה הבינה, ואנחנו ממאנים ללמוד את הלקח, בנותנינו את קדמת הבמה לשנאה בוטה ואלימה מילולית ופיזית. אנחנו מעלימים עין ממה שתובעת מאתנו ההיסטוריה שלנו, ההיסטוריה המדממת רוויית המלחמות המילוליות, שהפכו מהר לפילוג מדמם מלווה במלחמות אחים כאובות עם תוצאות הרסניות. לכן אני מביע תקווה, שרק משהו רע לא יקרה לבית הלאומי השלישי היקר שיש לנו. משאלה זו אני נושא בפתחה של שנת 2023. דוד לפי שמואל ב' פרק ב' פס' ד' החל דרכו כמלך בעיר חברון אך ורק בארץ יהודה - "וַיָּבוֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת דָּוִִד לְמֶלֶך עַל בֵּית יְהוּדָה...". בינתיים מתרחשת מלמת דמים בין בית דוד ובית שאול - "וַתְּהִי מִלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד, וְדָוִד הוֹלֵך וְחָזָק..." (שמואל ב' פר' ג' פס' א') - זו מלחמת אחים, הגובה מחיר דמים יקר, כי השנאה בין בני אותו העם היא שמנווטת את המהלכים ההיסטוריים. אחרי שדוד מלך בחברון בירת יהודה שבע שנים וששה חודשים הוא עולה לירושלים "... וּבִירוּשָׁלַיִם מָלַך שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹש שָׁנָה עַל כָּל יִשְׁרָאֵל וִיהוּדָה" (שמואל ב' פר' ה' פס' ה'). שלושים ושלוש שנים מלך דוד על כל שבטי ישראל. אחריו מלך בנו שלמה עוד ארבעים שנה - "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַך שְׁלֹמָה בִּירוּשָׁלַיִם עַל-כָּל-יִשְׁרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה" (מלכים א' י"ב, 42).

סיום מכאיב

בשנת 930 לפנה"ס השנה ה-73 של הממלכה המאוחדת היינו עדים לפילוג מכאיב לשתי ממלכות עוינות. ממלכת יהודה בראשות רחבעם בן שלמה וממלכת ישראל הכוללת עשרה שבטים בראשות ירבעם בן נבט. שנאת אחים גובה מחיר יקר לא בישרה טובות גם בחיי עמנו בתקופת החשמונאים. על-פי ספר חשמונאים א', י"ג, ח-ט העם קורא לשמעון: "אַתָּה נְשִׁיאֵנוּ תַּחַת יְהוּדָה וִיוֹנָתָן הִלָּחֵם מִלְחַמְתֵּנוּ וְכָל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה נַעֲשֶׁה". העם קיבל באהבה רבה את נשיאותו של שמעון מבית החשמונאים אחרי מאבקים סוערים נגד עריצות מדינית של בית סליקוס היווני ונגד גילויי התייוונות בימי יהודה המכבי ואחיו יונתן שהיו ראשי החץ במלחמה נגד היוונים. בשנת 140 לפנה"ס כינס שמעון את "אספת העם", שכונסה כדי להכריז על שמעון כנשיא הממלכה. תואר הנשיא העניק לו את סמכות המנהיג המדיני בממלכה המאוחדת. התואר כוהן גדול העניק לו סמכות של מנהיג מדיני והתואר שר צבא העניק לו את הסמכות של המנהיג הצבאי... החוסן של הממלכה החשמונאית המפוארת שקמה בימי שמעון עלתה על שרטון של פילוג מכאיב ומדמם אחרי 73 שנים בשנת 67 לפנה"ס עם מותה של שלומציון המלכה. אני מייחל, שבפתחה של שנת ה-2023 לעצמאות מדינת ישראל היקרה לנו, שלא יפקוד אותנו האסון, ששם קץ לממלכת דוד ושלמה המאוחדת כשבירתה היא העיר ירושלים, ושלא יפקוד אותה סיום מכאיב של ממלכת שמעון החשמונאי, שנקלעה למלחמת אחים קשה ומדממת. שלומציון המלכה, אלמנתו של אלכסנדר ינאי, בניה הורקנוס השני הכהן ואריסטובלוס השני מפקד הצבא במאבקי הכוח ביניהם בחיי אימם ובמיוחד אחרי מותה בשמת 67 לפנה"ס סימנו את הכיוון לקראת סיום ודעיכה מכוערת של הדבר הנפלא - ממלכת החשמונאים. נשמור מכל משמר על שנת ה-2023. הבה ננהל שיח מכבד בין כל חלקי העם. לא נעלה על שרטון של שנאה שביטוייה הם מילוליים. אני מאוד חושש, שאנחנו עלולים להמיר מהר מאוד את הביטוי המילולי של השנאה בביטויי שנאה פיזית אימתנית. אותו חבר כנסת, שמכנה רב אלוף במילואים ושר ביטחון לשעבר בבגידה במולדת, הוא זורע את זרע האלימות הפיזית האימתנית, שעלולה להביא עלינו אותנו לחורבן ביתנו הלאומי השלישי. הבה נאמץ בשנת 2023 את אמירת קהלת בפרק ט' פס' ט"ז-י"ח: "ֹטוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה.. טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".