בראיון שהעניק לאחרונה אהרן ברק לרוני קובן הוא טען בתוקף שהוא לא התערב בצורה כלשהי בחקיקת שני חוקי היסוד - כבוד האדם וחרותו וחופש העיסוק. אלא שהשופט ברק לא ממש דייק בדבריו - באשר זמן לא רב לאחר חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק התעורר צורך לבצע תיקון חקיקתי בחוק האמור, ואז מצא השופט ברק לנכון להריץ מכתב בן עשרה עמודים אל ראש ועדת החוקה של הכנסת ולהגיב בפרוטרוט על הצעות הממשלה לתיקון חוק יסוד חופש העיסוק. על מעשהו זה של השופט ברק הגיב הפרופסור למדע המדינה, חתן פרס ישראל, פרופ' שלמה אבינרי בעיתון הארץ באלה המילים:

• "עם כל ההערכה שאני רוחש לידידי ועמיתי השופט ברק, לדעתי נכשל כאן בטעות חמורה ונגרר, שלא בטובתו, למאבק כוח פוליטי...
  זוהי התערבות שרירותית בתהליך החקיקה. שופטי בית המשפט העליון לא הוסמכו לכך, ואין זה נבון מצידם להתערב בהליכים אלה...
  המהלך של השופט ברק, לפי מיטב ידיעתי, אין לו אח ורע בשום מדינה מתוקנת...
  היחס בין רשויות השלטון הוא יחס עדין. יש לזכור, כי המאבק ביניהן הוא אינו על חוק ומשפט אלא על כוח.
  ערעור המאזן העדין הזה יוצר פגם, שבשום מדינה מתוקנת אינו קיים...
  צעדו של השופט ברק מעלה שאלה עקרונית: אם תפקידו של בג"ץ הוא לשמור על שלטון החוק, מי ישמור על השומרים?"

דבריו אלה של פרופ' אבינרי מדברים בעד עצמם וכל מילה נוספת מיותרת.