צפיתי הלילה ברביב דרוקר ובאודי סגל מדווחים על הסקר של הפרופסור קמיל פוקס, והייתה מעט נחת. בנימין נתניהו פשוט קומל בסקרים של קמיל. מפולת גמורה, קבורת חמור פוליטית. נכון שהגלגל עוד עלול להתהפך, כפי שהזהיר דרוקר. אך דבר אחד ברור, חובה להמשיך בהפגנות המחאה ולא לחדול. בדבקות ובהתמדה. הן המסד להצלת הדמוקרטיה. בלי חופשה שנתית ובלי גימלים. עד היעד.
אנו קואליציית טלאים. אנו בעד ארץ-ישראל השלמה ונגד. חילונים ודתיים. להט"בים ושמרנים. אנו מאוחדים רק סביב עניין מרכזי אחד: הגנת הדמוקרטיה ומיגור כוונות הדיקטטורה של בנימין נתניהו וחבר מרעיו. בעד המשפט ונגד המשפח. אם לימין יש רוב להרכיב ממשלה - ונראה כי כבר אין לו - בבקשה. זו הדמוקרטיה. אבל בלי ביבי. בלי הדיקטטורה. בלי הרס בג"ץ.
ביום שזה יושג נתפרק מרצון ונקיים מחלוקות חריפות לשם שמיים.
לכך יש להוסיף כי הממשלה הנוכחית לא רק זדונית אלא גם נרפית. היא לא התכוננה לקראת חודש רמדאן. מה בין זה לבין אסון מירון? שבגליל לא אירע מעולם אסון עד למוות הטראגי של החוגגים בקבר רשב"י בל"ג בעומר לפני כשנתיים, ואילו בהר-הבית הכל צפוי וידוע מראש.
בכל זאת לא הייתה הכנה. המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) לא ריכזה ניירות עבודה של השב"כ והמשטרה ומשרד החוץ. לא הייתה לה תוכנית אינטגרטיבית שתביא בחשבון את משמעות התצלומים הקשים הפוגעים בישראל בעולם.
גם לא נשאלה השאלה העיקרית: למה בחרה המשטרה להיכנס לאל-אקצה בעוד המתפללים מבקשים לשהות במסגדם גם בלילה? ביבי מנסה לפרוק מעל עצמו את האחריות. לא יעלה בידו. ועיקר העיקרים: מדוע מוכרחים יהודים לעלות להר-הבית דווקא בחודש רמדאן? סתם. כי לאיתמר בן-גביר יש רצון להבעיר את הסכסוך וביבי החלש אינו עומד בפניו.
איך היה צריך להתכונן? קטונתי מלהציע לנתניהו - דיפלומט ייחודי בעיני עצמו - איך לטפל במשבר. הרי "טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר", ואני במעמד של אביעזר בינינו. בכל זאת אשרטט פעולה של ממשלה תקינה:
לנקז יחד את ניירות העבודה של כל הגופים הרלוונטיים. להציע הס-הס לירדן ולסעודיה ולמפרציות (וכמשקיפות לארצות הברית ולמצרים), לקיים דיון ולהגיע לתוכנית עבודה משותפת. אך ביבי לא ירכין ראש בפני מלך ירדן עימו הוא מסוכסך שלא כראוי. רק משיהיו תצלומים נוראים וייגרם נזק - הוא יחליט לאסור עליית יהודים בהר. בלי תכנון. בלי תוכנית עבודה. בשליפה מן המותן. חלם. אבל בחלם רווחה שמחה. לא תחת ביבי בחזית אל-אקצה. ביבי איבד את זה. אין לו עוד את חכמת "הרואה את הנולד". הוא מתוח. יגע. מותש. כל אחד רואה.
לך, ביבי, לך.