לפני 75 שנים השתחררנו משעבוד מלכויות שליווה את עם ישראל במאות השנים האחרונות. היו אלו המשטרים העותומני והאנגלי. העצמאות שניתנה לנו אפשרה ליצור בארצנו חברה יהודית עצמאית המהווה אור לגויים. יום העצמאות מבטא בעוז ובעוצמה את המשמעות של השחרור מעול האומות הסובבות אותנו. כאשר אנו באים לדרוש את המילה "עצם" השורש של המילה עצמאות, נגלה שמילה זו רבת משמעויות בתנ"ך ובספרות חז"ל. לראשונה מופיעה המילה עצם בספר בראשית, כאשר האדם הראשון מכריז בהכרתו את חווה אשתו: "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי" (בראשית ב', כ"ג). בהמשך מופיעה המילה "בעצם" אצל נח עם כניסתו לתיבה במבצע ההצלה הראשון של האנושות, כפי המופיע בפרשת נח: "בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח... אל התיבה" (בראשית ז', י"ג). ביציאת מצרים מבצע ההצלה המרכזי בתולדות עם ישראל נאמר בספר שמות: "ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים" (י"ב, מ"א). כאשר התורה מצווה על יום הכיפורים, היא נוקטת בביטוי בעצם היום הזה שלוש פעמים. הבה נעיין בפסוקים בספר ויקרא: "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה... כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה... וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה" (כ"ג, כ"ח-ל'). מפרש על האתר ר' חיים בן עטר בפירושו 'אור החיים': "והטעם כי יום הכיפורים הוא פירושו כי עיצומו של יום מכפר, ויש לך אדם שהזמן מכפר עליו והוא עסוק במלאכתו, והמשכיל על דבר עיצומו של יום לבבו יבין המכפר כי הוא האדון המאיר היום לסגל דבר זה". המילים עצם, עצמה, עיצומו ועצמאות קשורים זה בזה. העצם מאפשר גם נפרדות וגם חיבור. לכן הוא שלב בהתפתחותו של האדם ושלב בהתפתחותו של עם. המילה עצמאות מבטאת מצב שבו אדם או ארגון או מדינה שיש להם את היכולת לעשות מה שהם חושבים שהוא הדבר הנכון לעשות, ולא לקבל פקודות או להיות נשלטים על-ידי אחרים. המילה עצמאות מזכירה לנו חלק מגוף האדם ואלה העצמות שהם החלק החזק והקשה בגוף. מהמילה עצמאות ומן השורש עצם נוצרו מילים רבות הקשורות לכוח כמו עוצמה, עיצומו של יום וגם המילה עצמאות. כאשר דוד בן-גוריון ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל הכריז על הקמתה של המדינה בה' באייר התש"ח, הכרזה זו נקראה הכרזת העצמאות. חברי הממשלה הזמנית חתמו על מגילה שנכתבו בה איך המדינה תתנהג לפי אמונות וערכים. מגילה זו נקראה מגילת העצמאות. בשעתו, היה ויכוח שלם כיצד לקרוא למלחמה שהתחוללה באותה תקופה, האם לקרוא לה מלחמת השחרור כי השתחררנו מהשלטון הבריטי, או מלחמת הקוממיות שהעם קם על רגליו ונלחם. בסופו של יום התקבל השם מלחמת העצמאות כי המלחמה הזו אפשרה את עצמאות העם היהודי במדינתו. על-מנת להביע את רחשי הלב לחשיבותה של מדינתנו לעיני העולם, מצאתי כמתאים את פירושו של הרב שמשון רפאל הירש על הפסוק מספר ויקרא: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (כ', כ"ו). אל יעלה על הדעת שבחירת עם ישראל יש בה דחיית כל האנושות. בחירת ישראל איננה אלא ההתחלה היא מתחילה לחזור ולבנות את בניינה הרוחני והמוסרי של האנושות. כל עצמה איננה אלא צעד ראשון לקראת אותו עתיד שנאמר בו 'ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך' (זכריה ב', ט"ו) מקדש ישראל עתיד להיות לא רק מרכז לישראל אלא מרכז כל האנושות הנגאלת בה'".