למידה קשה
"אלוהים המציא את המלחמה, כדי שהאמריקנים ילמדו גאוגרפיה", אמר מרק טווין. תודה לאורן האס, שהעלה זאת לטוויטר.
בול במטרה
השלט, "אנחנו בנות של מלך! שפחה - אחותכן", הנו הברקה מדהימה, ופגע היישר וחזק במטרתו, תוך גיחוך על חסידי מצעד השפחות ועל משתתפותיו. השלט משרטט היטב את ההבדל בין המחנות - הקוסמופוליטים, השפחות וחסידיהן, מול היהודים. כפי שכתב זאב ז׳בוטינסקי בשיר בית"ר: "הָדָר - / עִברִי גַם בָּעֹנִי - בֶּן-שָׂר; / אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶך -/ נוֹצַרתָּ בֶּן-מֶלֶך / בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֱטָר. / בָּאוֹר וּבַסֵּתֶר / זְכוֹר אֶת הַכֶּתֶר, - / עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתָגָר". //
אין פלא, שהשלט שינה את כללי המשחק, והטריף את השמאל, שהגיב בקול ענות חלושה, "אנחנו מלכות".
תגובה הולמת
המחאה הספונטנית של החרדים, שהחרימו את מאפיית אנג׳ל כיוון שעמר בר-לב, יו"ר מועצת המנהלים שלה, הפגין מול ביתו של הרב אדלשטיין, זקן הרבנים, מלמדת הרבה על התגובה הרצויה והיעילה להתמרדות המאורגנת של השמאל, שמנסה לאיין את תוצאות הבחירות במרוצתו למדינת כל תושביה.
לפי הדיווחים, בריכוזי החרדים אין קונים למאפים מתוצרת אנג׳ל, כולל חלות. האם בעקבות זאת יפוטר/יתפטר בר-לב מתפקידו? ניחושי - לא. מאפיית אנג׳ל תלך בקרי מול החרדים עקב קריאה לא נכונה של המפה. אפילו יכול להיות, שמממני ההפגנות, מהארץ ומחו"ל, יזרימו למאפייה הון כפיצוי על אובדן נתח שוק.
כך גם בחברת אל-על, שטייס חצוף שלה השתמש במערכת הכריזה של מטוס החברה, כדי לפמפם את הרהוריו בעד הפוטש של חונטת הגנרלים ושל חונטת המשפטנים באזני קהל שבוי של נוסעים לניו-יורק. בינתיים מסרה אל-על, ננזף הקברניט, ולא יפקד על מטוס. לדעתי, זה נועד למשוך זמן, כדי שהציבור ישכח את התועבה.
בכל מקרה, רבים כבר ביטלו את כרטיסי הנוסע המתמיד שלהם באל-על, ומסרבים לטוס במטוסיה - עד שלא יוענש כהלכה ובחומרה החצוף, שאיגוד הטייסים מחפה עליו. בעלי הון רבים בישראל תומכים בפוטש, ומממנים אותו ואת התמיכה בו. לכן, הימנעות מתנגדי הפוטש מלהעשירם הנה התגובה ההולמת למעשיהם ולתרומותיהם הנלוזות.
חילול הקודש
אחרי שהתברר, כי צבאנו מעורב בפוטש, או, לפחות, תומך בו, ומסייע לו, לא נותרו הרבה חבקים שלמים, שמחברים את החברה הישראלית - כרצונם של מחוללי הפוטש לשבור ולהרוס הכל, אם ח"ו יילקחו מהם מנעמי השלטון. בימי הזיכרון ניסו לנתץ את החשובים בהם, לאחר שהפכו את הסרבנות ללגיטימית.
את זכר השואה מחללים אצלנו בהתמדה מאז תום מלחמת העולם השנייה - גם ביחס הנבזי לשורדיה. בורים ועמי-ארצות עושים זאת בהתמדה בהסברים מופרכים לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה (עיינו בדברי יאיר גולן ואסתר חיות בעניין. אל דאגה, יש עוד מהסוג הזה).
חילול יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל הנו חידוש עצוב בהידרדרות השיח הישראלי, והוא נעשה בזדון ובכוונה תחילה. ראשיתו בחילול האנדרטות לנופלים במלחמת יום הכיפורים על-ידי גניבת (סליחה - לקיחה בלא-רשות) רכב משוריין, שהוצב בהן. המסע המשיך בבתי-העלמין הצבאיים, כולל בניסיון להפריע לנציגי הממשלה והכנסת לכבד את זכר הנופלים. שיא הזוועה, לעניות דעתי, הוא מסע "ארונות הקבורה" על עגלות ילדים.
ביום שאחרי ההפגנות וההתמרדות - ואני מקווה, שנגיע אליו, כי כבר חלפה חצי שנה מאז הבחירות - איזה מכנה משותף יישאר לנו לאחר מסע השטנה, ההתפרעות והשיסוי בחסות המשטרה ומערכות המדינה?!
לקט, שכחה ופאה
פסח עבר, וכרגיל, הדגים היטב את הפער בין ה"נייחים" בהגדרת הסוציולוג ד"ר גדי טאוב - הלאומיים, שקשורים היטב לארץ-ישראל, ליהדות ולעברית - לבין ה"ניידים" בהגדרתו - הקוסמופוליטים, המתנכרים ליהדותם, למולדת, אינם יודעים בדיוק מה הם עושים פה, ויעזבו כשתהיה להם הזדמנות.
עבורי, השיא בעימות הזה היה כשחילונים להכעיס הפריעו בחול המועד לתפילת הלל בכיכר דיזנגוף בתל אביב, והביאו למקום לחם ושאר מיני חמץ להכעיס. מאז שבני-עוולה רשעים ונבזים קיצצו בשנות החמישים זקנים ופאות של עולים במעברות, והחרימו מהם כיפות, ספרי תנ"ך, סידורים וחפצי קודש, כדי להמיר את דתם, לא הייתה כחוצפה זו.
עמו"ס
אי-קידום תא"ל עופר וינטר - הגיב רא"ל הרצי הלוי, הרמטכ"ל, על הביקורת שנמתחה עליו - היה רק מסיבות ענייניות. מאז שאל"ם וינטר, אז מח"ט גבעתי, כלל בפקודת היום שלו לחייליו את שם הבורא, רק סיבות ענייניות עיכבו את קידומו, בעוד שעמיתיו, שלא הגיעו להישגיו, קודמו. וינטר אינו הקצין הראשון, שעוכב מסיבות ענייניות, למרות כישוריו.
כיוון שדיוני השיבוצים סודיים ביותר, אין לי אלא להיסמך על סא"ל מוטי, חברי, שהסביר, לי את שיטת הקידום בצבאנו המפואר. לקידומו, לפי מוטי, נדרש קצין לעמו"ס - עיתוי, מזל ו"סוס" טוב לרכוב עליו.
סיסמה
אמת לִשעתהּ - צייץ מישהו בטוויטר, כך סיפרה לי אשתי - הנה שעטת השקר.