בשעה 14:05, בעודי נשען בשמש היוקדת על הגדר הבולמת ירידה לנתיבי איילון, פזלתי שמאלה לעבר מגדלי עזריאלי וראיתי שני שוטרים מסתערים על מפגין אשר עמד שם לתומו. לא היה כל מכשיר קהה בידיו ולא ראיתי שנע בצורה חשודה, ולכל היותר - כאפשרות בלי יסוד עובדתי - ייתכן כי אמר דבר מה מכעיס לכחולי המדים, ולפתע מצא עצמו מוכה ואזוק ושרוע על האספלט הרותח או על אריחי המדרכה. איני טוען כי השוטרים פעלו בהתאם להוראת המפקד. אך - נהגו בתוקפנות ברוח המפקד. מי מחזיק בתואר? קובי שבתאי? איתמר בן-גביר? בנימין נתניהו המתיר מראות כאלה? תוארם המרושע קולקטיבי.
לאחר שעות ארוכות בשתי הפגנות וצפייה בסיכומי היום בטלוויזיה אין לי ספק כי הממשלה הורתה למשטרה להעלות את סף אלימותה. לא היה כל שינוי באופיה של ההפגנה, והנה שיעור הנעצרים עלה בעשרות אחוזים בבת אחת. הכיצד? הרי אלה אותם דגלי כחול-לבן ושירת "התקווה" והצפצוף והמאמץ לרדת לנתיבי איילון, וכיצד לפתע יש צורך ביותר סילוני מים?
המשטרה נוהגת בהפקרות ומקבלת גיבוי מהשרים המצויים בשדה הביוב המילולי, ויש קשר גורדי ביניהם. כאשר שר שלשונו של פרחח כדוד אמסלם מדבר על "צפונבון" שבסך-הכל נשרט בעינו כאשר מדובר בטייס קרב שפגיעת הסילון המימי כבר גרמה לו לניתוח שני ב"איכילוב"; ושני השרים איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' מספחים בהבל פה את כל יהודה ושומרון, ובנימין נתניהו אינו מגיב; ועמיחי שיקלי - שוטה גמור ו/או דמגוג מוחלט - מודיע קבל עם ועולם כי האופוזיציה הישראלית מנחה את הנשיא ג'ו ביידן - מה נותר לעשות? בעיקר שהאחראי העליון ביבי אינו מהסה את שקלי, ו"שתיקה כהודאה". הרי אפילו היו דברי ההבל של שיקלי נכונים - שר שמשמיע אותם חייב לגלות מידה חריגה של אווילות גמורה.
כל אחד מן המרכיבים האלה אינו מסוכן. אך יחדיו זה מתכון מובהק להקצנה שבסיומה מבצבצת שפיכות דמים. האפשרות המרה הזאת הופכת כמעט לבלתי נמנעת. הממשלה באמצעות המשטרה, בסוסים שוצפים ובסילוני מים אכזריים ובאגרופים וסטירות לחי, תגרום לשפיכות דמים שתהיה יותר מזוב דם מקומי בגופו של איש מחאה.
ביום כזה ייפלו חומות יריחו של העמדת הפנים הממשלתית כאילו הצדדים מתמודדים עדיין בדרכי נועם. לאנשי המחאה יהיה הדם הניגר אות שאבדה מחויבותם למה שהאנגלים מדגישים כ-Fair Play. ממשלות נוקשות לעולם אינן יודעות להעריך איזה מקני הקש ישבור את גב הגמל. אך יש אחד, והוא כבר מטפס על הדבשת.
