ידיעה שתפסה כותרות בעיתונות הערבית, צריכה להדאיג מאוד את ישראל. ב-10 באוגוסט חשפה רשת "אל-ערביה" מסמך שהודלף מאירן באמצעות האופוזיציה, לפיו השקיעה אירן 50 מיליארד דולר במשך עשר שנים (2022-2012) כדי לסייע לצבא הסורי ולמנוע את נפילת משטרו של בשאר אל-אסד. לפי המסמך, אירן דורשת כעת להחזיר מתוכם 18 מיליארד, כנראה כהתחשבות במצבה הכלכלי הקטסטרופלי של סוריה.
אירן מודעת לעובדה שאין ביכולתה של סוריה להחזיר חוב בגובה כזה. אם כך, מהי מטרת הדרישה? הדרישה להשיב את החוב העולה כעת אומנם מלמדת על עומק המצוקה הכלכלית של אירן. אך הסיבה העיקרית לדרישה היא השאיפה האירנית להעמיק את השליטה על סוריה, הנתפסת בטהרן כזירה מול ישראל בנוסף לזירה הלבנונית.
לפי המסמך האירני שדלף, בשל היעדר יכולת להשיב את הכספים, תחזיר סוריה את חובותיה באמצעות מתן אור ירוק להשקעות אירניות על אדמת סוריה לטווח של 50 שנה. פרוש הדבר: השתלטות כלכלית אירנית על סוריה. סעיפי המסמך כוללים הפקת חומרים כימיים כגון פוספטים. חמור במיוחד הוא הסעיף המאפשר לאירן להשתלט על מה שנותר מהנפט הסורי, כגון הפקת נפט ל-30 שנה משדה 21 בחומס ושדה 12 בבוכמאל (ליד הגבול עם עירק). נזכיר כי רוב שדות הנפט של סוריה שוכנים בדיר א-זור ונמצאים עדיין בשליטת הכורדים בחסות ארה"ב.
הסעיף המדבר על העברת תוצרת חקלאית סורית לאירן אינו חמור פחות. שוק החקלאות הסורי הרוס לחלוטין, בשל ההתחממות הגלובלית וירידת מפלס מי הפרת. פשיטת הרגל של החקלאים הייתה אחת הסיבות המרכזיות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011.
הסעיפים החמורים המכונים במסמך האירני "פרויקטים", הם למעשה הכפפה משפילה של הכלכלה הסורית לטובת האינטרסים של אירן. מדאיגים במיוחד המיזמים שלא פורטו במסמך בשל רגישותם, במיוחד בתחום הצבאי. אחד הסעיפים במסמך המדבר על השתתפות ברווחי נמל לטקיה לחמש שנים, מרמז כי החזרת החובות כוללת גם את העברתם של נמלים סורים אסטרטגיים לרשותה של אירן. בעבר אכן פורסמו ידיעות על השתלטות אירן על נמל לטקיה (במקביל להשתלטות הרוסית על נמל טרטוס הסמוכה) וישראל הפציצה את הנמל לפני כשנתיים.