בקיץ 1975 הואשמה חיילת צה"ל בת 19 בחציית הגבול לשטח סוריה בחברת חייל או"ם אוסטרי עמו התיידדה ובילתה בחברתו יומיים במחנה האו"ם בקוניטרה. תחילתה של הפרשה בפברואר-מרס 1975. ג'.פ חיילת צה"ל בת 19 תושבת ירושלים, ששירתה באזור רמת הגולן, הכירה באקראי ב"חוף הלידו" בטבריה את ארנסט שטיינבאואר חיל או"ם אוסטרי נוצרי בן 25 יפה תואר. עיתונאים שראו אותו מספרים כי הוא מזכיר במראהו את שחקן הקולנוע האגדי ג'יימס דין המנוח. השניים התיידדו והרבו לבלות יחד. באחת הפעמים הגיע ארנסט לבקר את החיילת בביתה בירושלים והתקבל בקרירות מצד אמה של החיילת שהודיעה לבתה נחרצות שהיא מתנגדת לקשר בינו לבינה ואם תמשיך לפגוש אותו "שלא תבוא הביתה". החיילת ג'.פ., שכנראה התאהבה בארנסט ונקשרה אליו, לא הייתה מוכנה לוותר על קשר עם אהובה, נטלה מביתה מזוודה ובה בגדיה וציודה ונסעה עם חייל האו"ם ארנסט למלון בטבריה שם הם שהו במשך השבת.

החיילת וחיל האו"ם חוצים הגבול לשטח סוריה

למחרת יום ראשון 30 במארס 1975 הסיע חייל האו"ם ארנס את ידידתו ברכבו - ג'יפ של האו"ם לשטח סוריה. הזקיפים במחסומים הן בצד הישראלי והן בצד הסורי נתנו לה לעבור. או שלא הבחינו בחיילת שיתכן שהוסתרה ברכב או שהתעלמו מהצעירה בעלת המראה הצעיר מאוד שהייתה לבושה בבגדים אזרחים ולא שיערו כי מדובר בחיילת. בתיק שנשאה עמה החיילת היו מדיה הצה"ליים וכן פנקס החוגר שלה. במחנה האו"ם בקוניטרה הסתובבה החיילת הישראלית באופן חופשי בבגדים אזרחיים ושוחחה באנגלית עם החיילים. כעבור יומיים החזיר ארנסט חייל האו"ם את החיילת לשטח ישראל. היא נעצרה מיד עם הגיעה לישראל נחקרה וסולקה מצה"ל עוד לפני משפטה. בעקבות מידע שהעבירה ישראל למשטרת אוסטריה הובא ידידה ארנסט שטיינבאואר חייל האו"ם לבירות שם נחקר שעות ארוכות ובסיום החקירה הוחלט לסלקו מכוח האו"ם ולהטיסו חזרה לארצו אוסטריה.

משפטה של "החיילת ב"דלתיים סגורות"

נגד "החיילת הרומנטית" ג'.פ. (כך כונתה בזמנו החיילת בעיתונות) הוגש כתב אישום בשלושה סעיפים עיקריים: קיום קשרים עם חייל או"ם מבלי לקבל היתר על כך, נסיעה ברכב של האו"ם וכניסה לשטח אויב. משפטה נערך ונפתח ב-14 באוגוסט 1975 בבית הדין הצבאי בחיפה בפני השופטים סגן אלוף חוה ענבר (אב בית הדין), סגן אלוף משה ברוך, ורס"ן פרדי אדם. התובע במשפט עו"ד דורון הייבלום ביקש לאסור פרסום הדיונים בטענה כי בדיון "שזורים פרטים הנוגעים לסידורי ביטחון במעברים בין ישראל לסוריה באזור רמת הגולן" וכן משום "שמעורבים בדיון נושאי תפקידים ביטחוניים. וכי לדיון זה יש כמה היבטים הנוגעים לביטחון המדינה". סנגורה של החיילת סגן עו"ד ברוך אברהמי הסכים להיענות לבקשת התובע. השופטת סא"ל חוה ענבר (אב בית הדין) נענתה לבקשה והורתה על קיים המשפט בדלתיים סגורות. הקראת כתב האישום ודיוני בית המשפט היו ללא נוכחות עיתונאים. כשהגיע החיילת מלווה בכמה בבני משפחתה לאולם לפני פתיחת הדיון היא הוכנסה לחדר צדדי ולא אפשרו לעיתונאים לשוחח עמה אולם העיתונאים וגם כמה עיתונאים זרים לא הפסיקו לרחרח סביב הפרשה המעניינת והצליחו לדלות מידע על-אודות הנאשמת, אודות אהובה חייל האו"ם ארנסט ועל המשפט בכללו. החיילת ג'.פ. תוארה כצנומה, שחורת שיער, הנראית צעירה מכפי גילה, בת למשפחה ברוכת ילדים מירושלים. בנעוריה הייתה בחברת נוער בקיבוצים בעמק הירדן ובגליל העליון. ב-1974 התגייסה לצה"ל. תחילה שירתה בחיל-האוויר ובהמשך ביחידת אספקה בגולן. בחקירתה ובבית המשפט כפרה החיילת באשמה של הסתננות לסוריה וטענה כי בעת שחצתה את הגבול לא ידעה שהיא חוצה את הגבול, אולם הודתה באי קיום הוראות הצבא האוסרות על קשרים עם חייל או"ם ללא היתר וכן בנסיעה ברכב או"ם ללא היתר. בין עדי ההגנה במשפט ארנסט שטיינבאואר שסיפר כי אהבתו לג'.פ. גדולה ועמוקה וכי בכוונתו להתגייר כדי להינשא לאהובתו.

הרשעת החיילת וגזר הדין

המשפט וסיפור הפרשה עורר גלים באוסטריה וזכה לסיקור נרחב יחסית בעיתונות הזרה ובמיוחד באוסטריה ארץ הולדתו של ארנסט. כשבוע לאחר פרסום הפרשה בעיתונות חלה התפתחות בעלילה כאשר העיתונות דיווחה כי ארנסט הוא גבר נשוי וכי נישא ב-1973 למרגרטה שטרוגר צעירה בת 25 מוינה. על הרומן בין בעלה ארנסט לחיילת נודע למרגרטה, כך סיפרה, מהפרסומים בעיתונות. ב-24 באוגוסט 1975 הרשיע בית הדין הצבאי בחיפה את החיילת ג'.פ. בשלושה סעיפי האשמה שייחסה לה התביעה - קשר עם חייל או"ם, ונסיעה ברכב של האו"ם - על שני הסעיפים גזר עליה בית המשפט קנס של 75 ל"י לכל סעיף ואילו על חציית הגבול לסוריה נדונה לשלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. בית המשפט הקל בעונשה בגלל נסיבות העבירה שנבעו מ"אהבה עזה".