עוצמות הפער בין שני הקטבים, בהם מתנהלים חיינו בארץ באלו הימים, מצביעות על שרטון ההרס והחורבן עליו אנו כבר פוסעים את צעדינו הראשונים ואני חושש, שממנו כבר לא נוכל לרדת. אנחנו שבויים באמירות על "אַחֲדוּת", "עַם יִשְׁרָאֵל חַי", "אוֹתָנוּ לֹא יְנַצְּחוּ" ועוד שלל פניני שירה משיחית על "עַם הַנֶּצַח". בעוד מילות השירה המשיחית מרקיעות ומפלסות דרכן למרומי המרומים, אנחנו פורסים על פני האדמה מציאות חיים דומעת ומדממת, המבתרת לבתרים בלויים ומשוסעים את נשמתה וגופה של הארץ היפה והאהובה עלינו - ארץ ישראל היקרה לנו מכל, הממסגרת במודעות אבל עלומים יפים שרצו רק לפרוח בארץ היפה - ארץ ישראל. בימים שעלומים, חייהם נגדעים במלחמה על קיומנו בארץ, שכפה עלינו אויב מוסלמי קנאי, ניתן להון המופקר כל מרחב החיים להשתולל ברחבי הארץ בהאמרת המחירים של כל מצרכי היסוד תוך פגיעה קשה בהון האנושי של מדינת ישראל. יש מקום להשמיע היום במרחבי ארצנו את זעקת הנביא ישעיהו בן אמוץ בפרק א' פסוקים כ"א- כ"ב: "הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה ... כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סַבְאֵךְ מָהוּל בְמַיִם", לנוכח העלאת מחירי מצרכי יסוד, הפוגעים בסל המזונות של רבים מאזרחי ישראל, במיוחד מהשכבות החלשות. הקנאות המשיחית נושאת על גבה את כתמי התרומה רבת המשמעות לחורבן הבית הלאומי הראשון בשנת 586 לפנה"ס ובשנת 70 לספירה. מתן האפשרות להון ב-2024 להשתולל בהאמרת מחירים מטורפת מצרפו לקנאות המשיחית באחריות לתוצאה ההרסנית, שאנחנו עלולים לא להצליח לרדת מהשרטון, העושה דרכו לעבר חורבן ביתנו הלאומי השלישי. חוסנה של חברה, גם כשהיא שבויה באמירות משיחיות, נפרם בימים של העלאות מחירים גורפות ומטורפות במצרכי יסוד בסיסיים ברשתות המזון, המפיקות רווחים נאים. חוסנה של חברה מתערער, כשתאוות הון מרשה לעצמה להעמיס על אזרחי מדינת ישראל עליית ריבית ומתן רשות לאינפלציה להשתולל כאילו אין מחר והכל מותר, אין בלמים לתאוות ההון הבלתי מרוסן. גם הרמה והתוכן של הדיונים הצרחניים בין שר בישראל, השר אמסלם, וגוטליב, חברה בכנסת ישראל, מעניקים לנו את התחושה כי "כִּמְעָט כִּסְדוֹם הָיִינוּ לַעֲמוֹרָה דָּמִינוּ" (ישעיהו א' ט'). בימים שמאות מבני עמנו חייהם נקטלים במלחמת הקיום ומאות אלפים של אזרחים נעקרו מבתיהם, מעל הבמה "המכובדת" של כנסת ישראל צורח השר אמסלם על שאין ריח של וודקה מאפו וחברת כנסת ממפלגתו מתעקשת שריח מצחין של וודקה כן נודף מאפו. בביבי האופל של עזה נתונים חיי 136 יהודים בידים גרומות של קנאים מוסלמיים רצחניים, ובכנסת ישראל מוצאים זמן רב להקדיש לדיון "רציני" על ריח הוודקה של שר בישראל. דנים בוודקה ששתה או לא שתה השר אמסלם ולא נמצא זמן וגם לא נמצא עניין בצורך לקיים דיון בסכנה הטמונה בתוכנית "לעודד" שני מיליון ערבים רק להגר מעזה, למעשה לטרנספר יותר משני מיליון ערבים מבתיהם כדי להקים את ממלכת ישראל, ולמעשה להביא למלחמה שעלולה להרוס את הבית הלאומי שלנו, את ביתנו האהוב.