האמנתי לכל מילה שיצאה מפיו של אייל ולדמן, ששר החינוך יואב קיש-קיש סיכל את זכייתו בפרס ישראל ליזמות. כי בנימין נתניהו אינו אוהב זוכים שמתנגדים לדיקטטורה שלו. בקול חנוק ובעין דומעת הצביע ולדמן על אדם המקורב לבני הזוג נתניהו, שלחץ על חברי ועדת הפרס לא לבחור בו. אני סומך על ולדמן, אבל אם האיש מכחיש, דהיינו הביביסט מתבייש במעשה המיוחס לו, הרי גם זה מעודד, חלקית. כי ביביסטים אחרים שכמותו אינם מסתירים עוד את נוכלותם.
לא אחזור כאן על מה שכתבתי בגנותו של קיש-קיש. הוא חרפה. אך לגופו של עניין: פרס ישראל - ביטוי לכבוד שמייחסת ישראל ללימוד ולמדע ולתרבות ולמסורת - אושר ב-1953 כחוק כדת וכדין. האם שר חינוך מזדמן מוסמך לבטלו על דעת עצמו? כאילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יחליט על דעת עצמו לא להגיש לכנסת הצעת תקציב שנתי? הבל.