זה החל בפיגוע במרכז היהודי בארגנטינה, שעד היום, משום מה, לא נמצאו הוכחות לקשר בינו לבין אירן; זה נמשך ברציחות במוזאון היהודי בבריסל, בלגיה; מעוז היהדות העשירה והדשנה, רובה חרדית, של סוחרי היהלומים. המשיך בכל רחבי צרפת בבתי כנסת, בבית הספר בטולוז, בצלבי קרס על קברים בבתי קברות יהודיים; ולאחרונה - במתקפת הרצח המתוכננת כדבאי במרכול הכשר בפריס.
אתמול ביצע מחבל ערבי החי בדנמרק השקטה, רצח בקרב מתכנסי הכנס ל
חופש הביטוי בבית קפה בקופנהגן, וכן רצח של מאבטח יהודי בבית הכנסת הגדול בקופנהגן, שם נערכה בת מצווה.
האנטישמיות לא פשה מעולם ולא נעלמה מאז השואה. אומנם היא היסוותה עצמה ועטתה עור כבש, אך תיכננה את מהלומותיה בשקט ובקור רוח. כשביקרתי בטורונטו בסוף שנות השמונים, וצלב קרס צויר על קיר בית הכנסת שם, זה היה משהו שהסעיר את כל הקהילה שם. כשראיינתי אז את ראש העיר טורונטו, אמר לי שיעשה את כל המאמצים למצוא את הפושעים, והרגיע אותי שזה משהו יוצא דופן. על כך התרעתי במאמר הפוליטי ב"
העולם הזה" שערך
אורי אבנרי.
מאז לא כבתה אש האנטישמיות בעולם. להפך, היא מרימה את ראשה יותר ויותר, ומתפרשת על יותר ויותר ארצות. כמו הרעל שמתפשט עם פעילות האיסלאם הקיצוני שמתכנה בשמות שונים - פעם זה "חמאס", פעם זה "אל קאידה" וכעת "
דאעש", או isis. כולם מאותו בית היוצר.
הבעיה היהודית הקיימת מאז היותנו עבדים במצרים, שם היה מזון בשפע - היא היותנו סמוכים לסיר הבשר. תמיד מעדיפים את הנוחות הכלכלית והכסף, על פני ביטחון בחיים בארצנו שלנו, עצמאיים ובוטחים בצה"ל, מאז הקמת המדינה.
וכי לא חזה את השואה זאב ז'בוטינסקי, כשביקש להגביר את מספר העולים לארץ כבר בראשית המאה, כי ידע מראש את מה שעלול לקרות, ואכן קרה לאחר מותו ב-1940? הכי לא כתב על כך שנים לפני השואה המשורר הדגול, שבני הדור של היום ודאי לא שמעו עליו - זלמן שניאור, בפואימה המצמררת שלו "ימי הביניים מתקרבים"? בה הזהיר כי היהודים יהיו הבשר והדלק שישמנו את גלגלי מכונת ההשמדה הגדולה? פואמה ממש נבואית.
כיום אין זו תיאוריה. אין אלו חלומות והזיות של פחדנים. היום זוהי המציאות, שתלך ותטפח על עיני היהודים העיוורים מכסף ונוחות, ותתריע בפניהם על הסוף המר הצפוי להם, במידה ולא יסיקו את המסקנה היחידה, על המוצא היחידי והפתרון לבעית האנטישמיות: העלייה לארץ ישראל.
הרי לו היו רוב יהודי העולם עושים כמעשי החלוצים וכמעשי הורי, שעזבו בתים ומשפחות שם, נוחות ומצב כלכלי איתן, ועלו לארץ חרבה, נחותה כלכלית, ובלבד לקיים את מצוות העלייה לארץ ולקיים את נפשם - לו רובם היו עולים לכאן בכמויות ניכרות, כמו העלייה הרוסית הפנטסטית שהתרחשה ב1991, הייתה ישראל הופכת לכוח רציני שיש להתחשב בו בעולם כולו, ולא רק ל"בת ברית" שהתלות שלה בארה"ב מגבילה את צעדיה לשמירת שרידותה.
ישראל, ככוח מוסרי מהמעלה הראשונה, שהעניקה לעולם את האמונה המונותאיסטית, את מצוות הצדק,שמחצית מלוחות הברית שלה מוקדשת לשמירת המוסר בין אדם לרעהו; ישראל זו לא תהיה לעולם מעצמה כוחנית. אך צריך מינימום נוכחות פיסית ו"קיר ברזל" כדי להתקיים, לא להיות כפירור בין כל עמי האיסלאם בו אנו נתונים בצבת, ובסכנת הכחדה יומיומית.
חכמה קטנה ביותר הייתה הכרזתם של בוז'י-ציפי שהמליצו ליהודי צרפת שאין צורך לעלות לישראל בעטיו של הפיגוע בשארלי אבדו ובסופר הכשר בפאריס. ממש כמו תגובת הפלג של "פועלי ציון" בהסתדרות הציונית, שפנו לשלטון הבריטי, ודרשו לצמצם את מיכסות הסרטיפיקטים ליהודים מאירופה, בטענה שאין די מקומות פרנסה עבורם, והם יפלו לעול על כתפי המתיזבים הראשונים...(סימוכין לכך: בספרו של ד"ר יעקב טובי "מלחמה ללא גבולות").
כך גם נחשפה "חוכמתו" של הרב הראשי של דנמרק, יאיר מלכיאור הצעיר, כשהכריז היום שביתם של יהודי דנמרק הוא שם, ואין לשכנע אותם לעלות לארץ ישראל. כל אלה, מזכירים בכאב לב, את הכרזותיהם ודרשותיהם של כל רבני מזרח אירופה טרם השואה ליהודי קהילתם, שאין לעלות לארץ ישראל טרם בוא המשיח. והרוב שעו לעצת הרבנים...וכך נכחדו ששה מיליון מבני עמנו. תארו לכם כעת את מדינתנו עם עוד ששה מיליון מבני עמנו, שלבטח מאז ועד היום היו כבר רבים בשבעים השנים האחרונות במנינם פי שלוש או ארבע...
גדולתם של אנשי רוח נעלים היא יכולתם לחזות את העתיד, ובמקביל -לנסות להקדים את המכה הן ע"י מעשה, והן בהשתדלות לשכנע את העם בהיתכנות מימוש נבואתם. מובן, שיכולת כזו נתונה רק בידי מי שמביט אחורה, לומד את העבר, ומסיק ממנו מסקנות לעתיד. אבל כשחלק גדול בעם אינו יודע דבר וחצי דבר על מאורעות העבר, ואינו מתעניין בזה, אך רואה לפניו את היעד רק בנוחות הכלכלית וההתעשרות המהירה על חשבון אחרים - אין לקוות שמי מהם יבין את חומרת המצב הקריטי בו אנו נתונים כרגע, ומה הוא צופן בחובו להמיט עלינו אם נמשיך לנהוג כבת יענה.