ריבית שלילית

עד כמה מצחיק שזה נשמע – יש דבר כזה ריבית שלילית. יש אפשרות שהפקדת כסף בחיסכון כלשהו יניב ריבית ריאלית שלילית. כתבתי כאן לא מעט על ההתאוששות ממשבר השווקים הפיננסים של שנת 2008. אז השווקים התרסקו במהירות והיה צורך בנזילות גבוה בשווקים ואחת הפעולות שנקטו נגידי הבנקים המרכזיים בעולם, כולל כאן בישראל, היא פעילות הרחבה מוניטרית אגרסיבית. הבנקים המרכזיים בעולם פשוט הפחיתו את שיעורי הריבית באופן גורף וחריף. להפחתה בריבית יש תפקידים רבים ואחד מהם הוא עידוד הכלכלה הריאלית והכלכלה הצרכנית. ריבית נמוכה שווה לכסף זול וכשהכסף זול – עושים בו שימוש. כשהכסף זול, ירצו וירוצו כולם ליטול הלוואות זולות לשם צריכה והשקעה ובכך יעודדו ויניעו את גלגלי הכלכלה. ריבית נמוכה גם עודדה בישראל התנפחות בועה של מחירי הנדל"ן. לפני הבחירות האחרונות (ואולי גם עכשיו) היה פופולרי להאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו במחירי הדירות הגואים אולם שכחו לספר לאזרחי ישראל כי "משחקי ריבית" נמוכה, בהתאם למה שקורה בעולם, הם חלק הארי ברצון הציבור ליטול הלוואות זולות ולרוץ לרכוש נדל"ן מכל הבא ליד. גורמים נוספים שנשקלים בעת החלטת ריבית במשק הם שער המטבע – ההתחזקות המשמעותית של השקל מול הדולר לא הטיבה עם המשק ולכן הבנק המרכזי בחן כיצד הצעדים המוניטרים יוכלו להועיל גם בפן המטבעי. ומאחר שההתאוששות הכלכלית נתקלת לא מעט מהמורות בדרך, ומכאן שהבנקים המרכזיים ממשיכים לפעול בזירה המוניטרית ביתר שאת. גם בישראל. הפרסומים האחרונים מדברים כי הבנק המרכזי בישראל בראשות הנגידה קרנית פלוג שוקל צעדים מוניטרים נוספים לקראת אפשרות של ריבית שלילית במשק. כיום עומדת הריבית במשק על 0.1%. הפרמטרים העיקריים לקראת החלטות הריבית הן האינדיקטורים הכלכליים העתידיים (והקרובים) מהמשק. למשל, מדד מחירים שלילי אינו מבשר טובות ולכן הפחתת ריבית באה לעודד אינפלציה ומדדי מחירים חיוביים. מנגד, נתוני מאקרו חיוביים לצד מדדי מחירים חיוביים (אפילו אם אינם גבוהים) יאטו את המחשבה ללכת לאזור בו הריבית שלילית ואולי יגנזו את התוכניות המוניטריות של בנק ישראל. בינתיים, הריבית נמוכה (היסטורית) ועדיין אין דיבור על שינוי מגמה. אם נפרק ונוריד את הערכה הנ"ל לציבור הרחב נוכל להעריך בזהירות הראויה כי יהיה זול ליטול הלוואות לנדל"ן או לחלופין ליטול סיכוני השקעה – בשני המקרים המחירים עולים.