העלמת הכנסות עלולה להביא לא רק לכתב אישום פלילי נגד המעלים, לא רק לדרישת תשלום מס הכנסה מלא בגין ההכנסות שלא דווחו, אלא גם ובנוסף לתפיסת הכספים שלא דווחו למס במלואם. כך שבנוסף לעבירה הפלילית ולעונשיה, צפוי מעלים ההכנסות גם לתשלום כולל בשיעור של עד 150% מהכספים שלא דווחו. כך מורים בתי המשפט לאחרונה.
מדובר בסיבה חשובה נוספת לצורך בגילוי מרצון על כספים שלא דווחו לרשויות המס, באופן דחוף, כל עוד ניתן עדיין לדווח במסלול האנונימי ולעשות את הלבנת ההון באופן חוקי ואנונימי עד 6.9.2015. לאחרונה, בעניין אלרייאט, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (16.2.15), כי הכנסות אשר לא דווחו לרשויות המס בכוונה להשתמט מתשלום מס, יחולטו לטובת המדינה.
מדובר ברופא שיניים עצמאי, אשר מעבר למחזור הדיווחים שדיווח לרשויות המס, היו לו לטענת רשות המיסים הכנסות נוספות ממקור שאינו ידוע. הוא נמנע מלדווח על הכנסותיו הנוספות וצבר סכום של 1.75 מיליון שקל במזומן. הוא הסתיר את הכסף במחסן ביתו בתוך דליים/כדים, אשר נקברו באדמה מתחת לרצפת הבטון של המחסן.
בנוסף לכל זאת, הוא מואשם בתיאום גרסאות עם אחיו ועשה שימוש בצוואה מזויפת, על-מנת להציג מצג שווא לפיו מקור הכסף הוא בירושה אשר קיבל מאמו.
כתב האישום כלל בקשה לחילוט רכוש לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), בה התבקש בית המשפט להורות, כי בנוסף לכל עונש אשר יושת עליו, יחולט כספו בסך 1.75 מיליון שקל אשר נתפס על-ידי המשטרה במהלך החקירה. סעיף זה קובע: "על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אשר יטיל, לצוות על חילוט החפץ אשר נתפס לפי סעיף 32 או אשר הגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם אשר הורשע במעשה העבירה אשר נעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ. דין צו זה כדין עונש אשר הוטל על הנאשם".
הוראה זו קובעת שלושה תנאים מצטברים לחילוט חפץ: העבריין בעל החפץ הורשע בדינו; ניתן לחלט רק חפץ אשר נתפס לפי סעיף 32 או כי הגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33 לפקודה; ההרשעה מתייחסת למעשה עבירה אשר נעשה בחפץ או לגביו.
במקרה הנדון קבע בית המשפט, מדובר בכספים אשר נתפסו במזומן ועבירות המס הן הגשת דוחות כוזבים, ניהול ספרי חשבונות כוזבים. עבירות העורמה והתחבולה קשורות כולן על-פי כתב האישום, לכספים אשר נתפסו. לכן, ייתכן שבתום ההליך יתקיימו התנאים בסעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי. משכך אין להשיב את התפוסים, וההחלטה ביחס אליהם צריכה להינתן בתום ההליך, על בסיס הראיות אשר יבואו בפני בית המשפט בהליך העיקרי.
עוד קבע בית המשפט, כי גובה המס אשר יוטל על ההכנסות אינו רלוונטי למניעת הליך החילוט המבוקש. המבחן להתקיימות תנאי סעיף 39(א) אינו קשור ישירות במס אשר לא שולם. כלומר: בהחלט ייתכן שהכספים יחולטו וייתפסו במלואם, בנוסף למס שיוטל.
מדובר בפסיקה קשה מאוד מבחינת מעלימי הכנסות מרשויות המס, שכן מעתה העונש אינו רק פלילי או הטלת המס שלא שולם, אלא גם תפיסת הכספים שהועלמו או הנכסים שבהם נעשה שימוש בכספים אלו. לא נותר לנו אלא לחזור ולהמליץ למעלימי ההכנסות, לנצל את הליך הגילוי מרצון ולסגור את חבויות המס בגין כספים וחשבונות לא מדווחים, ללא ענישה פלילית וללא חילוט הכספים.
