ליועץ המשפטי לממשלה יש כפל תפקידים, מחד הוא הגורם המשפטי המייעץ לממשלה ואמור להן עליה בבתי המשפט ומאידך הוא גם אחראי להתביעה הפלילית, וכאשר מדובר במועמד לתפקיד שר עם עבר פלילי נוצר קונפליקט בין שני תפקידיו של היועץ.
ובכל קונפליקט יש דרך להתמודד ויש דרך להתמודד, והאמירה של היועמ"ש "אני אתקשה להגן על מינו פלוני לשר עקב עברו" היא הדרך המאד לא נכונה להתמודדות הזו.
משפטנים הם אמנים של מילים, חייבים להיזהר במילים, והתרומה עיקרית של המשפט "אני אתקשה להגן על מינו פלוני לשר עקב עברו" היא עידוד של גורמים שונים לעתור, בבחינת שער ריק, אני לא שם, כולם יכולים להבקיע.
עמדת הממשלה
ליועץ המשפטי יש הזכות והחובה לבדוק את המועמדות על-פי הכללים שבחוק, עליו לבדוק את המועמדות גם על-פי מסורת הפסיקה, ראוי ורצוי שיחווה דעתו העובדה לדוגמה שעל אף שהחוק מכשיר לחלוטין את המועמדות, עדיין ייתכן שבית המשפט, יפסוק הפוך, אך ודאי שאסור לו לתת ציונים למידת הקושי שלו בהגנה, ציונים כאלה מסמנים לעותרים אפשריים ולבית המשפט את העמדה המשפטית של היועץ, שתפקידו בבית המשפט הוא להגן על עמדת הממשלה, וזאת כאשר מראש הוא קבע בפרהסיה שהממשלה בפועל לא ראויה להגנה הזו.
ציונים כאלה הם גם חלק מרכזי במוטיבציה של הפרקליטים מטעם המדינה בהגינם על הממשלה, בבחינת הם מראש באים לדיון עם הכישלון כתוב על מצחם, כך הרי קבע כבר הבוס הגדול, כך קבע היועץ המשפטי לממשלה.
קשיים יש לכולנו, הקשיים הם חלק מהתפקיד שלנו, הצבת הקשיים הצפויים בראש המעש שלנו מעודדת אותנו לחוסר מעש ולמעש שלילי, וזה הדבר האחרון לו אנו מצפים מפקיד כה בכיר, היועץ המשפטי לממשלה.