לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות נגד משרדי רואי חשבון. הטרנד החדש מאיים להתפשט כאש בשדה קוצים וגורם לכעס ודאגה בקרב משרדי רואי החשבון בכלל ובקרב המשרדים הבינוניים והקטנים בפרט. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שבתי המשפט נותנים יד למבול של התובענות כאשר הם אינם פוסקים פיצויים משמעותיים, או לכל הפחות מכסים את העלויות המשפטיות שהוציאו המשרדים.
הדבר נכון הן לגבי משרדי רואי החשבון הגדולים, אשר כמעט כל אחד מהם נמצא כעת בכמה הליכים של תביעות שכאלה במקביל, והן למשרדים בינוניים וקטנים - אשר עבורם מספיקה תביעה מופרכת אחת כדי להרוס עולם ומלואו (גם אם בסופו של יום היא נדחית). אם בתי המשפט יהיו מחויבים לפסוק פיצויים משמעותיים (בהתאם להערכה הריאלית של העלויות שנגרמו לנתבע) בתובענות ייצוגיות ובתביעות נגזרות שנדחו, הרי שייפסק מבול הגשת תביעות סרק בשיטת מצליח, ובכך יקטן העומס על בתי המשפט - מטרה שהציבה לעצמה שרת המשפטים,
איילת שקד.
הכנת חוות דעת בשני מקרים של בקשות לתביעות כאלו, אשר נדחו או נמשכו בהמלצת בית המשפט, הביאו אותי לראות כיצד ידם של התובעים קלה על ההדק בהוספת המשרדים לבקשות לתובענות ייצוגיות ונגזרות. הם אינם מבינים מהי אחריותם החוקית של רואי החשבון בנסיבות העניין (כללית ופרטנית), אינם מצרפים חוות דעת מומחה בתחום ביקורת החשבונות, ולעיתים אף לא מובנת (פשוטו כמשמעו) מהות התביעה. תביעות אלה מטילות על רואי החשבון עלויות של מאות אלפי שקלים לצורך ההתגוננות הראשונית, וכאמור - אם אינם מקבלים בחזרה אפילו שקל אחד.
אי-פסיקת הוצאות ריאליות ואפילו פיצויים, כמוה כעידוד התובעים להמשיך ולהגיש תביעות וערעורי סרק. לו היו יודעים התובעים שקיים סיכוי ריאלי לחיובם בהוצאות משפט משמעותיות, ייתכן מאוד שהיו חושבים פעמיים האם להגיש את ערעורם לאחר שבקשתם נדחתה לגופה. התופעה במיוחד בולטת ומוקצנת כאשר מדובר בתובעים ייצוגיים סדרתיים. אין ספק כי לא עבור אלה נקבעה החקיקה בנושא התובעים הייצוגיים והנגזרים.
המלצתי לשרה שקד: טפלי בסחבת תחילה במקומות הקלים והפשוטים - קביעת פיצויים משמעותיים והוצאות משפט הולמות על תובעים ייצוגיים ונגזרים בתביעות סרק. הדבר יפחית באופן משמעותי את תביעות הסרק ואת העומס על השופטים.