איגרת לאזרח הדואג לבנו בישראל

לפני חודשיים נתתי שתי הרצאות, בפני הגמלאים של התעשיה האוירית. בנושא הגלובליזציה והשלכותיה על המשק והחברה בישראל. בתום כל אחת מההרצאות פנו אלי מספר חברים בשאלה מביכה "האם עלי להגיד לבני לעזוב את הארץ". לא הייתה לי תגובה מושכלת והשבתי "זה לא הפתרון". אנסה להציע פתרון הנסמך על זיהוי גורמי המשבר ומדוע על-אף שההנהגה מכירה את מרכיבי המחסור של מרבית האזרחים לא נעשה שינוי משמעותי להבראת החברה בישראל. זיהוי גורמי המשבר מזה שנות דור ההנהגה בישראל משנה את רמת אחריות המדינה לאזרחיה בדרך של צמצום תרומת המדינה לאזרח במקביל להטבות והקלות לבעלי ההון. לפני שנות דור, נשאה המדינה באחריות לאזרחיה בדומה לזו שבמדינות הסקנדינביות ואילו עתה היא דומה במחויבותה לאזרחלזו של ארצות הברית, בה גם נשיא מהמפלגה הדמוקרטית לא הצליח להעניק הבטחת שירות רפואי על-ידי המדינה. השינוי ניכר בכל התחומים בהם מעורבת הממשלה בשירות לאזרחים. אמחיש זו במספר תחומים בהם ניכר השינוי:

• נסיגה בתרומת המדינה בתחום החינוך - לפני שנות דור, ישראל הייתה מדורגת ברמת החינוך הבינלאומית בעשירון הראשון בעוד שעתה היא מדורגת בעשירון השלישי. רמת החינוך הגבוה מעניקה סיכויי הצלחה גבוהה בעידן הכלכלה הגלובלית בעוד שכרם של בעלי הטכנולוגיה הנמוכה מתקרב לשכרם של העובדים בהם מיוצרים המוצרים במדינות המתפתחות, כמו הודו וסין.

• נסיגה בתחום שירותי הרפואה - לפני שנות דור שירותי הרפואה היו זמינים במועדי המתנה קצרים. הממשלה כשלה בשני מהלכים האחד לא גדלו מערכות הרפואה ביחס של גידול התושבים ועליית תוחלת החיים ובנוסף הרפואה הציבורית הפכה זמינה יותר לתיירות הרפואית על פני האזרח. התוצאה, מהתהליך שפורט, היא התארכות התורים או פנייה לרפואה הפרטית.

• הוצאות המחיה הגבוהות מאלו שבאירופה - הממשלה נמנעה מפיקוח על מחירי המוצרים בשם קדושת "השוק חופשי". מחירי המוצרים בישראל גבוהים בכעשרים אחוזים מאלה שבאירופה ואילו מחירי הדיור יקרים יותר בכדי שלושים וחמישה אחוזים מאלה שבאירופה.

• עליית מחירי הדיור - הדיור התייקר מעבר לשיעורי השכר. התהליך אינו אירוע בלתי צפוי כאשר מביאים בחשבון את היקף העלייה והגידול הטבעי. הפתרון היחיד לסיפוק צורכי הדיור, בטווח קצר, הוא יוזמת המדינה כפי שהייה לפני שנות דור בעידן משרד השיכון. על-אף ההחרפה המתמשכת ביוקר הדיון ממשלת ישראל גילתה התמדה בהימנעות מפעולות בדומה למה שעשה משרד השיכון לפני שלושים שנה בעת קליטת העלייה מברית המועצות ולפני כן. לעניין הוזלת מחירי הדיור הוקם צוות הבוחן החלופות שיוצגו לציבור בהקדם.

• שכר העבודה שאינו מאפשר קיום בכבוד - שכר העבודה של העובדים שאין להם חסינות מוסדית, גובל בשכר רעב. החסינות לשכר ראוי שמורה לבעלי הטכנולוגיה הגבוהה או לעובדי ארגוני העובדים בעלי כוח שליטה כמו עובדי חברת החשמל ועובדי הנמלים. מחצית בעלי השכר הנמוך משכר החציון אינם מסוגלים אפילו להעניק מזון ודיור למשפחתם. ההחמרה בתחום השכר זועקת כאשר בין שנת 2000 ל-2013 עלה פריון העבודה ב-22% בעוד שלא חל שינוי מהותי בשכר הממוצע. יתרה מכך המדינה הינה המעביד האכזר ביותר המעסיקה עובדים באמצעות קבלני כוח אדם ולא כעובדי מדינה. מנגד העבודה ברמה הטכנולוגית הנמוכה גם אינה זמינה בזכות כרבע מיליון עובדים זרים, התורמים לזילות העבודה.

• ייזום הקמת מוקדי תעסוקה - בעידן הגלובליזציה מתרבות סוגי המשרות שכבר אינן מבוקשות, התפתחות זו הבעיה אינה בבחינת הפתעה אך פתרונה מחייב הכרת הממשלה בחובתה לפתרון. בזמנו של פנחס ספיר כשר אוצר הוא יזם ועודד הקמת מפעלים, שהוקמושלא במרכז הארץ ובכך תרם רבות לקליטת העלייה. כיום בעיית מחסור המשרות אינו בסדר היום של הממשלה.

למה איש לא קם בבחירות לפני שנתיים הופיע כוכב חדש במגרש הפוליטיקה בשם יאיר לפיד עם הבטחה "יש עתיד". חלפו שנתיים ודבר לא נשתנה. לפני חודשיים נכנס כוכב ותיק למגרש הפוליטי עם הבטחות לפתרון הבעיות החברתיות, נקווה להצלחתו. לצערי, אני חושש שבתוך שנה או שנתיים נמצא את החברה במצב בו הנה נמצאת בעשור האחרון, ללא שינוי מהותי. הסיבה לחוסר אמון בשינוי אינו בשל התנהלות אישיות מסוימת או קבוצה מסוימת, אלא בשל אופיה של כלל המערכת, המנוכרת לאזרחים בעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות. מקבלי ההחלטות בממשלה מנותקים מהציבור. הקשר היחיד עם הציבור מתקיים לשעה ביום הבחירות. לאחר הבחירות מרוכזים מרבית הנבחרים בעניין אחד בלבד - איך לקבל את המושב המועדף בשלטון. הקשר של הנבחרים עם הקהל מתקיים בדרך כלל כאשר הנבחרים מדברים אל הקהל מהבמה כמו שחקנים בתיאטרון ולא כמו במפגש אישי- בגובהה העיניים. במערכת יחסים מנוכרת אין לצפות מהנבחרים למהלך כלשהוא אם אינו קשור בתמורה של פרסום אישי, או תמורה אחרת. בעיני הנבחרים הציבור הוא למעשה נתון סטטיסטי ולא בני אדם. היחידים שמקושרים עניינית עם חברי הכנסת הם קהילת אנשי יחסי הציבור - הלוביסטים. הלוביסטים מועסקים על-ידי בעלי ההון ובאמצעותם ניתן להשפיעולתרום גם לשרים, לחברי הכנסת ולעוזריהם. גם אותם חברי הכנסת בעלי רגישות חברתית כנה אינם מחוברים אנושית עם החוליות החלשות של החברה. להמחשת הניכור נזכיר כי שכר חברי הכנסת הוא בסכום של כארבעים אלף ש"ח ויחד עם סל ההטבות המגוון (החל מפנסיה וכלה בשירותים של תקשורת בחינם הניתן לחברי הכנסת) מגיע שווי השכר לכדי כחמישים אלף שקלים בחודש. היה מי שתבע את ההיגד שההוויה מעצבת את התודעה. מי שמשתכר משכורת ברמה של חמישים אלף ש"ח לחודש מתייחס למרבית האזרחים כאל מסכנים ועלובים. כדי לצאת ממעגל הניכור יש לשנות את שיטת הבחירות לשיטה הזמינה לתקשורת עם נציג הציבור בכל עניין ולא רק ערב קיום הבחירות. השינוי המוצע יסודו בשינוי שיטת הבחירות הארצית לשיטת בחירות מחוזית כך שהציבור במחוז בוחר את נציגו. השינוי המוצע דומה לשיטת הבחירות האזוריות המתקיימת בארה"ב. כמו-כן בארצות הברית גם הנשיא שהוא ראש הממשלה נבחר בנפרד באופן אישי. מערכת הבחירות האחרונה מציגה את שיטת הבחירות במערומיה - הממשלה שקמה נסמכת על שותפים שכל אחד מהם מעדיף במשרתו את האינטרסים הייחודיים של המגזר שלו. להקמת הממשלה נדרש ראש הממשלה לתת העדפה לצורכי השותפים ואילו צורכי כלל הציבור יזכו למענה חלקי, במידה ויוותר התקציב לכך. המוצא מהמשבר אין נוסחת קסם למוצא מהמשבר. מוצע לנסות שינוי שיטת הממשל, בדרך שתמנע מישראל צורך במהפכה או מרי אזרחי. יש לנו די אויבים מבחוץ, לכן מחובתנו לאתר את ההליך שיגרום לזעזוע מרוסן ונסבל לדעת מרבית אזרחי המדינה. השנוי המוצע ראשיתו בשינוי שיטת הבחירות של הממשל בשילוב הטלת אחריות על נציגי הציבור שיבחרו לייצג נאמנה את תביעות האזרח והתחייבות המועמדים לבחירה לציבור. ההצעה לשינוי שיטת הבחירה מבחירות ארציות לבחירות אזוריות תבטיח כי הנבחר במחוז מחויב לייצג רק את הציבור שמינה אותו ואינו יכול להפוך לשר או בעל משרה אחרת. נציג המחוז יידרש לקיים מפגשים עם ציבור במחוז ויידרש לפעול לקידום צורכי האזרחים ולא בשירות חברות יחסי הציבור. למניעת שחיתות מסוג חדש יידרש נציג המחוז למשמעת של דיווח על כל פגישותיו ופעולותיו. נציג המחוז יידרש להתפטר מכהונתו אם יימצא הרוב לפיטוריו, שייקבע בחוק. נציג הציבור יקבל שכר בסכום המייצג את השכר הממוצע במחוזו. הנשיא שהוא ראש הממשלה ייבחר על-ידי כלל הציבור בדומה לבחירת הנשיא בארצות הברית. כוחו וחולשותיו של הנשיא יהיו דומים לאלו שבארצות הברית של אמריקה. כיצד לממש את השינוי המוצע השינוי המוצע ניתן למימוש רק בהליך שיאושר על-ידי הכנסת ברוב של שישים ואחד חברי הכנסת (סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת ). קשה להאמין שיתקבל הרוב הנדרשלשינוי שיטת הבחירות על-ידי הכנסת הנוכחית. בהיות חברי הכנסת הנוכחית מודעים לכך ששיטת הבחירות החדשה אינה לטובתם אין לצפות שיסכימו לשינוי החוק. המסקנה היחידה היא שעל הציבור להיערך להפעלת ההשפעה על חברי הכנסת לשנות את שיטת הבחירות, על-ידי פעילות חברתית להגדרת מתנגדי שינוי שיטת הבחירות כבלתי רצויים מבחינה חברתית. אם הלחץ החברתי לא יוביל לשינוי שיטת הבחירות תידרש יוזמה להקמת תנועה חברתית שתחרוט על דגלה מטרה אחת והיא שינוי שיטת הבחירות וכן להביא לפיזור הכנסת עם השגת המטרה של שינוי שיטת הבחירות. עד לשינוי שיטת הבחירות עד לשינוי שיטת הבחירות יש להקים עמותה, נעדרת זיקה מפלגתית, שתכליתה שינוי שיטת הבחירות בלבד. העמותה תפעל לשילוב כל המפלגות הקיימות להשגת תמיכתם לשינוי שיטת הבחירות. לאחר השגת מטרת העמותה כאמור, תתפרק העמותה.