"ברמדאן הקודם נזרעו הזרעים ואילו ברמדאן השנה יהיה הקציר, בקרוב ירווח וייטב לתושבי עזה" - (איסמאעיל הנייה, מנהיג חמאס ברצועת עזה).
הימצאותם או לא בשבי חמאס של שני הישראלים שהובאו לידיעה לאחרונה, היא ככל הנראה לא הסיפור העיקרי של רצועת עזה בתקופה זו. ברצועה מתמקדים כרגע בחורבות שעוברות תהליך שיקום, מאז מבצע צוק איתן לפני שנה. עבור ישראל ושלטון חמאס בעזה, הסלמה מחודשת עקב הנושא כרגע, עלולה לחבל ככל הנראה באינטרסים משני צדי המתרס.
שכונת סג'עייה המכילה קרוב ל-100,000 עזתים פלשתינים, הופצצה קשות בקרבות צוק איתן וזאת לאחר התראות צה"ל לתושבי הרובע להתפנות, על-מנת למזער פגיעה בקרב אוכלוסייה אזרחית לפני התקפות תשתיות טרור של מעוזי חמאס בשכונה.
פעילי החמאס שהורו לתושבי השכונה להישאר בבתים במהלך תקיפות צה"ל, גרמו למעשה להרוגים ופצועים רבים מקרב התושבים. ההרס הרב שנגרם בשכונה הוא רק חלק מבין קרוב ל-100 אלף בתים שנהרסו ואו נפגעו ברצועת עזה, באומדן נזק של מיליארדי ש"ח.
עד לאחר חצי שנה לתום המבצע, עזה הוקפאה מבחינה שיקומית בעיקר עקב מחלוקות שבין התנועות הפוליטיות המקומיות, חמאס (תנועת השלטון בעזה) ופתח. אך בחודשים האחרונים וזאת לאחר סיוע
הומניטרי חסר תקדים של ישראל, כ-600 משאיות תובלה פחות או יותר מדי יום, כ-1.3 מיליון טון מלט וברזל נכנסו לרצועת עזה דרך מעבר 'כרם שלום' באמצעות תיאום הפעולות בשטחים, ובעזרת הפיקוח של האו"ם אשר תיווך עם הרשות הפלשתינית.
הנציג הקטרי, שביקר לאחרונה ברצועת עזה בירך על היוזמה הישראלית ואף העיד על התגייסות ישראל בסיוע שיקום הרצועה. קטר עצמה למעשה, יצאה בהצהרה רשמית המתחייבת להקציב יותר ממיליארד דולרים לשיקום הרצועה.
עד כה עברו מקאטר לרצועה על-פי דיווח, למעלה מ-200 מיליון דולרים שבעזרתם נבנו יותר מאלף יחידות דיור אשר ממקורות פלשתינים, 360 מהן מיועדות לאסירים משוחררים. רצועת עזה נראית כמי שבשנה האחרונה התקדמו בה באופן ניכר עבודות השיקום.
יותר ממחצית הבתים שנהרסו ונפגעו בשכונת סג'עייה למעשה כבר שופצו. עבודות השיקום הרבות שנמשכות במרץ בכל הרצועה, ככל הנראה עשויות לשמש כתהליך משמעותי אשר ישפיע על המצב הביטחוני באזור.
מבחינת גורמי צבא בכירים בישראל, הטענות למצור ולסגר על רצועת עזה, שאינן קיימות במציאות נכון לתקופה זו מאז צוק איתן, אמורות להתמוסס ואף לעלות את מחיר ההפסד עבור חמאס. בנוסף מגדירים בכירים בצה"ל את הלחימה בצוק איתן, כמערכה העוצמתית ביותר שהייתה לישראל בסכסוך הישראלי- פלשתיני בכלל וברצועת עזה בפרט.
ההמלצה הצבאית בשטח מאופיינת בכך שככל שהבעיות הכלכליות והאבטלה בעזה יתחזקו לאורך הזמן, כך יגבר החיכוך מול הטרור. בהתאם לכך, יש להערך לאפשרות רחבה יותר של כניסת פועלים עזתים לשטח ישראל, וזאת לאחר בדיקה מקיפה וסינון גורמים עוינים.
בהערכה מודיעינית ישראלית, נשחקו לכל היותר כשני שלישים מהרקטות של חמאס בצוק איתן ועדיין לא השלימו ברצועה את חידוש המלאים, עם זאת, חמאס בכל זאת מתקרב לחידוש מלאי הרקטות והפצמ"רים קצרי הטווח, ומבחינת רקטות ארוכות טווח, רחוקים בחמאס לחזור למלאים שהיו לפני צוק איתן, אולם לא יוותרו מלהתחמש ברקטות אלו מכיוון שמבחינתם ירי היוצר שגרת בהלה, אזעקות וחרום במרחבי גוש-דן ותל אביב, היא הישג מצוין.
איום המנהרות עדיין עומד על קנו, אומנם חמאס לפי הערכות מודיעין אינו מחדש מנהרות שהושמדו על-ידי צה"ל מכיוון שעניין זה עלול לקחת שנים, אך ישנו מצב של חפירת מנהרות חדשות בתוך שטח הרצועה, מכיוון שאין צורך בהרבה מדי על-מנת לחפור כאשר ישנה חזקה בחומרים דו-שימושיים ובכוח אדם מספק עקב מדדי האבטלה הרבה.
אולם בחמאס ככל הנראה מבינים את המסקנות שנלמדו בצה"ל מצוק איתן, ולכאורה ישנו מעין מרוץ הפקת לקחים בין חמאס לצה"ל מאירועי הלחימה במבצע. בצה"ל ישנה היערכות מאז סיום המבצע, כאשר המטרה המרכזית היא לקצר עד כמה שניתן את משך הלחימה.
סקרים יחסית אמינים שבוצעו לאחרונה ברצועת עזה מצביעים על כך כי עשרה עד חמישה עשר אחוזים מתושבי עזה כפי הנראה תומכים בדאעש (ארגון המדינה האיסלאמית), כמעט פי שניים מהממוצע במדינות הערביות השונות, וזהו מצב שעלול ככל הנראה להעסיק את חמאס נכון לתקופה זו אף יותר מאשר עימות מחודש מול ישראל.