חרף אזהרת המטה ללוחמה בטרור - טורקיה עדיין קורצת לתייר הישראלי בגדול. המציאות מוכיחה שלקראת חגי תשרי, הבאים עלינו לטובה, שוב הופכת אצלו אנטליה לאתר התיירות המוביל. העויינות הטורקית הרשמית למדינת ישראל פשוט אינה מעניינת אותו. תחת זאת הוא נכסף אל הנופש הזול, הכולל את "הכל מכל כל" - פיתוי שעליו לא יסכים לוותר בשום אופן. .
אלא שמה לנו כי נלין על התייר הישראלי כאשר מנהיגיו עצמם מנהלים, בעצם הימים האלה, משא-ומתן אינטנסיבי עם השלטונות הטורקיים בנושאים של חקלאות, תעשיה וסחר פורה, כביכול על-מנת לשפר יחסים. די להציץ במדפיהן של רשתות השיווק הכורעים תחת עומס המוצרים המיובאים מארצו של
ארדואן - שונא-ישראל מעומק ליבו - במחירים השמים בכיס הקטן את אלה של המוצרים הישראלים.
אך בסך-הכל זהו רק קמופלז וכסת"ח למחיר האמת הנגבה לבסוף. שהרי בהושטת לחיו השנייה משלם התייר הישראלי, בסופו של דבר, מחיר גבוה מאוד לטורקים, לפחות כמובן באורח סמלי, כאשר הוא סופג מהם סטירת-לחי מצלצלת.
ללא אלטרנטיבה
ובינתיים כבר מסתמן במשרדי הנסיעות ביקוש אדיר של ישראלים לשיט-תענוגות בריביירה הטורקית. התעריף הנמוך, יחסית, המוצע בהם, הוא כנראה פיתיון שקשה לסרב לו, גם אם הפעם הדברים אמורים במים עכורים, לפחות כמובן באורח סמלי. לנוכח היחס הקר והמנוכר של שלטונות-טורקיה לישראל - מעדיף התייר שלנו לעצום את עיניו ובלבד ליהנות.
אפילו לאלטרנטיבה המוצעת עכשיו, לנופש בארץ במקום באנטליה, אין לפי שעה שום מענה מספק. ולמה, בעצם, שיהיה? כל עוד תעריפי המלונות הישראלים מזנקים לשמיים - אין שום סיכוי שהישראלי המצוי ייענה לאתגר המפוקפק שמוצע לו. ובינתיים, בדיוק כמו בעבר - חרף מרמרה, חרף ההתנכלות לשחקני הכדורגל הישראלים על אדמת טורקיה, וחרף החרם הטורקי המוכרז על מוצרים ישראלים - תמשיך טורקיה, כנראה גם להבא, לשמש מוקד-משיכה אטרקטיבי לישראלים.
