דור של בורים ברישיון

האמת, לא נדהמתי מבורות המורים. עשרות שנים שיש כאן בורות מכוונת והרי המורים של היום, גם הם היו פעם תלמידים. אבל זה בהחלט עצוב שמורים ותיקים אינם יודעים למנות את ראשי ממשלות ישראל, את הפירוש ל-פלמ"ח, מתקשים לדעת לפי סדר את חמשת חומשי תורה, מי היה הנשיא הראשון של ישראל, במשאל מורים קודם, ענו מורים שהאריה השואג, זה הסמל של המכונית פיג'ו. אבל זה מצער כי למנות את חמשת חומשי תורה, לא מצריך עדיין לדעת ש"ס ופוסקים, ולדעת מי היה הנשיא הראשון, לא צריך להיות היסטוריון, מה עוד שהמורה לא נשאל על הנשיא הראשון של מיקרונזיה... אם זה המצב אצל המורים, מה נלין על התלמידים? הממצאים לא הפליאו אותי, כי כבר חזינו בתוכניות טריוויה שהמתמודדים יודעים מה היה הבגד התחתון של הזמרת מדונה בהופעה לפני עשר שנים, אבל לא ידעו מי היה אברהם אבינו... מערכת שהגיעה למצב פדגוגי שכזה היא בועה של החברה שלנו, חברה חייבת לקיים מערכת של חובות, לעצמה, למשפחתה, להיסטוריה שלה. הניסיון לנתק את הזיקה לסיפורי התנ"ך ונופיו בטענה שאלו לא היו ולא נבראו, כאשר זרם מרכזי באקדמיה מגלה לנו פתאום שמעולם גם ב-1948 לא היינו מעטים מול רבים, שבוודאי לא היינו צודקים, שגבורת דור המייסדים איננה נלמדת, למה אנו מצפים? גם התלמידים וגם המורים, שומעים שנים שהשלום בפתח, שומעים שבמלחמת תש"ח "חוללנו פשעים", במלחמת ששת הימים "כבשנו שטחים", "המחדלים" של מלחמת יום כיפור, אפילו עד היום לא נס ליחם, ובמלחמת לבנון "נכנסנו לבוץ". במציאות של היום לא רק שלא מלמדים דברים בסיסיים של ידע, לא מלמדים בעיקר שעם המבין מאין הוא בא, ויודע לאן הוא הולך, הוא עם המוכן להילחם על זכותו להתקיים. מלמדים את התלמידים ולימדו את המורים, שאין טעם להילחם כי אי-אפשר לנצח את הטרור באמצעים צבאיים, ובכלל, ארצו היא בעצם גם ארצם של אחרים. בארצות הברית למשל מחנכים לפטריוטיות. חיילי ארה"ב שנלחמו באפגניסטן או בעירק לא התלבטו בצדקת משימתם. להם היה ברור שארה"ב היא מולדת לאזרחיה והאינטרסים שלה מוצדקים גם כשהם משתרעים על פני כל העולם. שם לא מחנכים את הנוער שאדמת ארצו היא נכסי דלא ניידי. הפטריוטיות היא אחד הכוחות המניעים החשובים שהוליכו את ארה"ב להישגיה הגדולים. אובדן האמונה אצלנו והחינוך לאידיאולוגיה התלושה מהשורשים הם הגורמים לחולשה. גידלנו דור של בורים ברישיון, דור שאוצר המילים שלו מסתכם בכמה מאות מילים, והוא עוד גאה בבורותו. מי קורא היום ספרים אם הוא יכול לצפות ואחרי זה לשנן את משתתפי "האח הגדול", איזה מורה חנון זה אם אינו יודע מי מתחרה ב"מאסטר שף" ? מי שר ב"כוכב נולד" ? ילדי ישראל תופסים מקום ראשון בעולם במספר השעות שהם מקדישים לבהייה ריקנית וממושכת בטלוויזיה, שהשתלטה על המרחב התרבותי, הרוחני, וההשכלתי שלנו. בישראל מי שמופיע בטלוויזיה, מיד הופך לגיבור תרבות... בימים עברו התלמידים סרו למרות המורים, והיום? אסור להלחיץ את התלמידים, אסור ללחוץ עם חומר ועם משמעת, תלישות היא מילת המפתח. ובכל זאת יש דברים בסיסיים שחייבים לדעת, הן מורה והן תלמיד. כ"ט בנובמבר, שורה מההימנון "התקוה", מלחמות ישראל, עם כל כך הרבה אמצעי לימוד שיש היום, בעיה לפתוח גוגל וקצת להרחיב אופקים? תלמיד שנשאל לפשר המילה אלמן, הכריז על ידענותו ואמר למורה, כי זה אדם שאשתו אוהבת אותו מאוד. זו למרבה הפליאה ידעה את ההגדרה הנכונה ושאלה את הילד, מאין שאב את הרעיון? - הילד אמר כי במילון אבן שושן, מוגדר אלמן, כ"מי שמתה עליו אשתו". ואם אשתו "מתה עליו" זאת אומרת שהיא אוהבת אותו...