הרצח בתחנה המרכזית בבאר שבע חשף את תהליך ערעור ביטחון הפנים בישראל. מערכת כושלת שכחה את תפקידה העיקרי, והמציאה לעצמה תפקיד חלופי נוח. בדרך ביצעה את כול השגיאות האפשריות, חיפתה על מדיניותה הנסתרת. ביטחון הפנים בישראל נוהל בעלות של מיליארדי השקלים על-ידי אנשים שגם היום אינם מבינים את התהליך שבתוכו היא מתנהלת. במונחי ניהול מגדירים מצב כזה כ"טרוף מערכות".
במלחמת העולם השנייה אניות נסעו בשיירות בין היבשות. בלב ים הסכנה העיקרית הייתה הצוללות. כאשר התקרבו ליבשה השיירות נכנסו לטווח מטוסי התקיפה ורבות מהן הוטבעו. כדי להגן על הספינות הוצבו בהן עמדות מקלעים ותותחים נגד מטוסים. הנשק הזה הפיל רק 2% אחוז ממטוסי האויב. אך מרגע שהוצבו המקלעים מטוסי התקיפה התקשו לתקוף, והתקיפות התמעטו. אז קמו "חסכנים" מצוידים ב"שקר הסטטיסטיקה". הם טענו כי הצבת מקלעים נגד מטוסים על אניות היא השקעה יקרה בציוד וכוח אדם, שאינה מניבה הפלות מטוסים. המקלעים הועברו לחזיתות אחרות. עד מהרה חזרו שיירות האספקה הימית להיות טרף קל למטוסי התקיפה. אניות ובהן אלפי אנשים צללו למצולות בזריזות ואנשיהן נטרפו על-ידי כרישים. אז נזכרו המתכננים כי המקלעים בספינות אינם מיועדים להפלת מטוסים, הם נועדו למנוע הטבעת אניות. מרגע שהוחזרו חזר הביטחון לשיירות האספקה הימית.
הרוצח בתחנה המרכזית נולד כתוצאה ישירה של
הסכם אוסלו. אמו הובאה במסגרת "איחוד משפחות" וגידלה את הרוצח בסביבה הבדואית של חורה. זה לא מקרה בודד. מחקר של שרות הביטחון ששוחרר לפרסום מצא כי מרצחים ערביים רבים נולדו כתוצאה מ"איחוד משפחות" הרבה מעבר לכמות "איחודי המשפחות" באוכלוסייה.
במהלך שנות אוסלו העליזות הונהגה מדיניות של שלילת רישיונות נשק מהציבור היהודי במדינה. המדיניות הזאת התבססה על טענה שקרית שגברים יהודיים רוצחים את נשותיהם. טענה זו מוצגת למרות שאין לה בסיס במציאות. ככלל ערבים הם אלה שרוצחים את נשותיהם ואת נשותינו. חלק מהתקשורת נוטה להסתיר זאת, או לטשטש רצח שמבצעו ערביבניסוח כאילו הרוצח שייך לאוכלוסייה הכללית היהודית. אחד מהעיתונים הנפוצים במדינה וכמה כלי שידור אלקטרוניים התמחו בניסוח ידיעות שקר שמהן לא ברור מי רצח, ומי נרצח. לפעמים הרצח מוגדר כחשד לרצח או כתאונה.. טענות השקר הללו נבנו בקמפיין של לוחמה פסיכולוגית; מטרתו לטמטם חלק מהציבור כדי שיחשוב כי המלחמה היא בין גברים לנשים יהודיות, בזמן שכול אחד יכול להבחין שהמלחמה היא בין שונאי יהודים ליהודים!
מנעו מיהודים ראויים בעלי עבר קרבי מעולה לקבל נשק ברישיון. ללא אימון רציני ומתמשך אין ערך מבצעי רב לכלי נשק. ההוכחה בתוצאה; למרות שהרוצחים שמו ידם על כלי נשק מעולים, באופן יחסי תוצאת הקטל לא מרשימה מספרית לכמות התקיפות בנשק. שימו לבכם לעובדה שאקדחים בידיים מאומנות מצליחים לסכל פיגועים באחוז ניכר. לעומת זאת ככלי תקיפה הם מניבים מעט מאוד הרוגים יחסית לכמות הכדורים שנורו, ולסביבה הדחוסה בבני אדם. נסים משמים נעשו לנו לאחרונה. כיוון שנעשה נס עדיין נשמעות טענות הזויות לפיהן הקלה ברישיונות תסכן נשים.עד כה נשללו כ-300,000 כלי נשק מהציבור היהודי. במקומם העסיקו בעלות אסטרונומית כ-50,000 שומרים בלתי כשירים "בשכר מוזל" בפתחי בניינים. הנשק שלהם חוזר לכספת בתום המשמרתואינו משפר את הביטחון. פריקת הציבור הנורמטיבי מנשקו החוקי יוצרת "שטחי השמדה" שבהם מרצח יודע כי ריכוז המטרות גדול, והסיכוי לתגובה מהירה נמוך במיוחד.
בחסות הסכם אוסלו הוקמו במימון מעצמות זרות צבאות של מרצחים. מהם זלגו מאות אלפי כלי נשק לערביי ארץ ישראל. בשעת כתיבת שורות אלו ידוע כי לדוגמה בשכם פועלים מפעלי נשק חמולתיים המעתיקים תת מקלעים מסוג קארל גוסטב, או עוזי בכמויות. בכול כפר ערבי נמכרים אקדחים ורובים שהוברחו מהרשות ה-"בלסטינית" כאבטיחים הנמכרים במשקל במקשת אבטיחים. תפוצת נשק כה גדולה בידי "אוהבי ישראל" אינה מבשרת טובות. כבר שנים הממשלה והתקשורת מתעלמים משפע אירועים פליליים ערביים שבהם נשק מופעל נגד יהודים.
המדיניות הנכונה לנשק במרחב הציבורי צריכה להיות: אבות ראויים מחזיקים נשק באופן אחראי בבית, ונושאים אותו על גופם להגנת הציבור. כאשר הילד בערך בגיל 12, יש לחשוף אותו באופן מסודר במטווח לנשק בהתאם לרמת בגרותו כדי למנוע סקרנות ומשחקים בנשק. ילד אחראי יכול לירות בכלי נשק בעל קליבר זעיר (0.22). בגיל 16 אפשר לשלב ילדים בפעילות הגנתית של הציבור כמו המשמר האזרחי בהדרכת והנחיית מבוגרים. אין בזה סכנה לציבור יותר מהתנדבות לסיוע בכיבוי אש, או התנדבות למגן דוד. כאשר הנער נחשף הדרגתית לתרבות נשק אחראית הוא מוכן מנטלית לשרות צבאי מעולה. סביר להניח כי הציבור ייהנה מכישוריו שנים רבות מבלי שיהיה מעורב בפליטת כדורים או בירי מסוכן. נשיאת נשק ברישיון יכולה להכפיל פי 10 את מספר המאבטחים האמתי בעלות אפסית. משתלם למדינה לבטל כול אגרה ומחסום לנשק ברישיון, ואפילו למממן אימון תקופתי בחינם לבעלי הנשק שנושאים אותו. זו הגנה חשאית שמרצחים לא יכולים לנטרל, כאשר הנשק מוסתר מתחת לבגדים. ראו כמה ההגנה הזו מוצלחת ומונעת עשרות שנים התקפות על מטוסי נוסעים!. כבר לפני אלפי שנים עמד דוד המלך על החשיבות של; "לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת"שמואל ב א.
היעדר תרבות הנשק משליך על פעילות צה"ל ומערכת הביטחון. הציבור אינו מבין כי הצבא אינו ארגון ממלכתי לשטיפת מוח כפי שהיה בימי
דוד בן-גוריון, כאשר הוטל עליו לשמש "כור היתוך" לקליטת עליה ולגדל עגבניות בהיאחזויות נח"ל. הצבא צריך "לייצר אלימות לצורך השגת מטרות מדיניות". צריכים לשרת בו רק אנשים מתאימים שהחלו בהכשרתם העמוקה כבר בילדות. אז יהיה ניתן ללטש את יכולותיהם. הפכו את הצבא לאמצעי קידום רעיון "הנשים הלוחמות" לצרכי קריירה והעצמה. אף אחד מאתנו לא ראה חיילת בגולני, וגם לא יראה. לעומת זאת הצבא מלא ב-30% קצינות שמשבשות לחלוטין את המחשבה הצבאית. מונעים מהחיילים אימון אינטנסיבי שיפצה על חוסר תרבות נשק בילדות. הכסף מבוזבז על כמויות מיותרות של חיילים, המנוהלית בגדודי קצינים מיותרים. בצבא כזה חוששים לתת נשק לחיילים במחנה או בצאתם הביתה. חוששים לתת להם נשק ברישיון לאחר שהוכשרו. ההיסטריה הזו מגשימה את עצמה כאשר אנו רואים מרצחים עם סכין רודפים אחרי חייל חמוש!. רק כשל עמוק מאוד בהכשרה ובתודעה הציבורית מאפשר מצב כזה שוב ושוב.
בניית גדרות סביב להמוני מרצחים חמושים לא הועילה לנו בעבר, וצפויה לכשל צבאי בעתיד הקרוב. התבצרות בתוך ארצנו אינה הדרך להתמודד עם אויב שנתנו בידיו את כול כלי הנשק, החל מוויתור על הצדק, אימון במחנות מחבלים מילדות, וכלי הנשק עצמם. התנהלות מול ערבים חמושים מוקפים בגדר סמוך לירושלים, תכשל עוד יותר מאשר בעזה. הם כבר למדו איך לנצל את התחמקותנו מלהרוג!. צריך לזכור כי בכול מקרה מרבית הערבים לא יהיו מוקפים חומות וימשיכו לשוטט ולדקור בהעלמת עיין של כלי התקשורת. המשטר שלנו יפזר הבטחות להשלמת החומות, ויפזר איומים שאינו מתכוון לבצע.
הגעת רמטכ"ל צבא ארה"ב לדון בהוספת מלאי חימוש לניהול שתי מערכות צבאיות בו-זמנית מאוחרת ובלתי רלוונטית לנדרש. גם אם נשלש את תקיפותינו על שדות ריקים ובתים נטושים לא נפחיד אף אחד. ממשלת ישראל עסוקה כבר זמן ארוך בהתעלמות מהגדרת המצב כ-"אינתיפאדה". השרים מחפשים שמות אלטרנטיביים. כבר מזמן זו אינה אינתיפאדה. נוצר איום חדש הכולל מצד אחד צבאות ערביים כמו מצרים, סעודיה, ירדן, ומצד שני מדינות מפורקות כמו עירק, סוריה, לבנון, לוב שהתפרקו לשבטים, עדות, ודתות, שבשטחם פועלים שפע של ארגונים חמושים. התמוטטות לוב הציפה את אירופה במיליוני פליטים אפריקניים. תמוטטות סוריה הציפה את אירופה במיליוני פליטים עירקיים וסוריים. בשבוע שעבר הצבא הרוסי הרג רק בתקיפת אוויר אחת כ-2,500 איש! היערכותו העתידית המשוערת תכלול לפחות 150,000 חיילים, ושפע ציוד. ירדן צפויה לקרוס ולהציף את אירופה ב-4 מיליון פליטים נוספים. פוטין ישתמש בהם כנשק מדיני כלכלי נגד אירופה!. התמוטטות ירדן תערער את הערבים ביהודה שומרון, ואום-אל-פאחם. הממשלה תתקשה לקיים הצגה של שלטון הוואקף על הר-הבית, ותתקשה עוד יותר לשמור על סדר ציבורי.
הטלטלה האזורית תפסה את ממשלתנו בלתי מוכנה שכלית, וכמובן בלתי מוכנה בכול מישור אחר. המשטר שלנו עסוק בעושק הציבור ובהגנה על מנגנוניו. לכן פרש את שומריו בשכר סביב מבני ציבור, ונטל את ההגנה מהציבור. ההיקף המלא והמגוון של הנשק שיופעל נגד הציבור כולל האמצעים שבידי אירן, אינו מותירים מקום לספק. המלחמה הזאת תגיע לכול בית ועיר. כאשר ביקשו מהשומרים בשכר להישאר שעה נוספת ללא תשלום כדי לאפשר לימודים בירושלים הם סרבו מיד. הלימודים בוטלו. פרט קטן זה מעיד כי האזרחים המועסקים על-ידי המשטר באבטחתו אינם בוטחים במשטר שישלם להם שעת עבודה אחת. נראה הציבור איבד אמון ביכולת המשטר לנהל משבר!.
