ארגון בצלם ובכלל ארגוני שמאל רדיקאלי "מתפרנסים" מביצוע הקלטות וצילומים של אירועים מביכים או קשים בשטחי יהודה ושומרון, יש טענות קשות על בישול של עדויות לכאורה, קנייה של עדויות לכאורה, עריכה מגמתית של חומרים לכאורה, אבל עם טענות לא הולכים למכולת, נדרשות הוכחות, ועם מדיה מוטית בד"כ, נדרשות הוכחות חותכות.
הכסף הרב הזורם מאירופה לגופים האלה, יוצר אינטרס כלכלי ענק "להצליח", נוצר חשש שהעדויות האלה הופכות לפרנסה במקום כלי לשמירת זכויות אדם, אך גם עם חששות לא הולכים למכולת, נדרשות הוכחות, ועם מדיה מוטית בד"כ, נדרשות הוכחות חותכות.
ממשלת ישראל מנסה לעבור עם הספסל לרוחבה של הדלת, להיכנס בדלת כמו פיל לחנות חרסינה, תוך שהמדינה מסתכסכת עם כל העולם ואשתו (ומסתבר שאשתו של העולם הרבה יותר קריזיונרית מאשתו של ראש הממשלה) ופתאום בא איזה ארגון פצפון שאיש לא מכיר אותו "עד כאן", ומראה לכולנו מאיפה משתין הדג.
בשקט ובסבלנות
במקום להיכנס עם הספסל לרוחבה של הדלת, הוא עושה סיבוב של תשעים מעלות ונכנס עם הספסל לאורכה, בשקט, בסבלנות, בלי לקומם ציבורים שלמים אשר מקבלים מידע חלקי ומסונן, הוא מקעקע את התשתית הטהורה לכאורה של ארגוני השמאל הקיקיוניים, ומציג אותם במלוא כיעורם.
מה שעשה "עד כאן" בעבודה סיזיפית לאורך שנים, ובתוכנית "עובדה" אחת, לא עשו ממשלות לאומיות בישראל לאורך שנים באמצעות חוקים ותקנות וכל מיני פעולות מגושמות וגמלוניות אחרות, ממשלת ישראל מייצגת את סיר הבשר בעניין זה, ואילו "עד כאן" מייצגים את שרוליק, הקטן, הנחבא אל הכלים, הביישן, עם כובע הטמבל לראשו, המפתח ברגע המתאים ובמקום המתאים זרוע ביונית, נותן מכה ניצחת ליריב, וחוזר לעבודתו הסיזיפית בהצגת השקר והמרמה לכאורה של "זכויות האדם".
המלחמה בשקר לכאורה לא תהיה באמצעים אשר קל לתקוף אותם, באמצעים שקל להגדיר אותם כבלתי דמוקרטיים, המלחמה בשקר לכאורה תהיה באותם אמצעים בהם משתמשים דוברי השקר לכאורה, באמצעות מצלמות, הקלטות, באמצעות עובדות. המלחמה בשקר לכאורה הייתה במקרה זה ותהיה בעתיד באמצעות הקניית היכולת להשיב ל"ארגוני זכויות אדם" כגמולם, על-ידי הצגת ראיות לכאורה להיותם, או לפחות היות חלקם, ההפך הגמור מהתדמית הטהורה שהם מנסים לנכס לעצמם.
על דאטפת אטיפוך, וסוף מטיפייך יטופון, כך אומרת המשנה במסכת אבות, ואנחנו כשהיינו קטנים אמרנו, הכל עובר אליך וחרה בידיך, והדרך לעשות זאת היא עם הרבה חוכמה, עם הרבה תעוזה, ועם הספסל לאורכה של הדלת וכמובן לא לרוחבה.
שאפו ענק ל"עד כאן".