צה"ל מונחה למשמעת של אש גם בעת שהוא ניצב מול אויביו. כל אימת שאינו מאוים - אין הוא אמור לסטות מן הצו.
בצדק מבקש הרמטכ"ל,
גדי איזנקוט, להנחיל את המסר הזה לפיקודיו כקוד-אתי. אחרי ככלות הכל מחייבת ההבלגה לא רק מפקדים, אלא גם חיילים מן השורה, להתאפק - בטרם שיפתחו באש-תופת לעבר נערה ערבית, רק משום שהיא נושאת בידה מספריים או סכין.
הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוא לוחם מנוסה, שהוכיח עצמו בעת לחימה. בתור שכזה הוא האחרון שראוי להטפה של מוסר מפיהם של מי שבעצם אמורים רק להצדיע לו.
לא במקום
במקום לברך אותו ולהעתיר שבחים על מנהיגותו ומקצועיותו - בחרו, משום מה, פוליטיקאים ממפלגת השלטון להתחרות ביניהם על הלקאתו. אלה נאחזים בסיסמאות נבובות, נוסח "הבא להורגך - השכם להורגו", שהרמטכ"ל בצדק מתנער מהן, כל אימת שלא נשקפת באופק סכנת-חיים של ממש.
ירי אוטומטי מול קטינים, תחת יוזמה לנצור את האש, אינו במקום ואיננו רצוי. יד קלה, הניצבת על הדק, מבלי לבדוק אפשרות חלופית - איננה בונה, אלא הורסת.
מלבד שהיא מזמינה רק צרות. הכרוכות בהרג מיותר בהחלט - היא מלבה עוד יותר את האש.ועלולה לדרדר את המצב, המתוח כבר בלאו הכי, אל עברי פי פחת .
מוסר ההשכל מגל הטרור הזה הוא ברור:. בכל עימות, שמסתיים בסופו של דבר במוות, אין בשום אופן כדי להגדיל את ההרתעה המתבקשת. יש בו רק לפתות עוד יותר את הנערים והנערות הערביים להתחמש במספריים, או בסכין-מטבח, ולהפוך בעזרתם במהרה לשאהידים.
