שלי יחימוביץ'
פונה ליועץ המשפטי לממשלה מר
אביחי מנדלבליט בציפייה שיבטל את הגוף החדש לביקורת על הפרקליטות, או לפחות יקטין במידה ניכרת את סמכויותיו, ופנייתה לוקה (לפחות) בשניים.
מה ששלי מספרת לנו
שלי שואלת לגבי עצם קיום הגוף. מדוע יש ביקורת על הפרקליטות רבת העוצמה ואין כזו על גופים רבי עוצמה אחרים, והיא אומרת "אין ספק שהפרקליטות היא גוף חשוב שיש לו השפעה מכרעת על גורלם של בני אדם. אך האם נציבות מס הכנסה אינה גוף כזה? האם הביטוח הלאומי אינו גוף כזה? האם אגף תקציבים באוצר אינו גוף כזה? ומשרד הבריאות"?
והתשובה היא כל כך טריוויאלית, אשר רק ניתן להתפלא שאדם הרואה עצמו מתאים להיות ראש ממשלה שואל בכלל כאלה שאלות. אז שלי יקירתי בואי ואשיב לך.
את הרי יודעת שהעוצמה משחיתה, כוח רב למשך זמן רב, הופך לב לאבן ומשחית, מעלה את השתן לראש.
ומיהם בעלי הכוח הפועלים בשרות הציבור? ובכן בצמרת בעלי הכוח ניצבים השופטים, אלה קבוצה של אנשים אשר מילתם היא סופית, ואדם הנקלע לתסבוכת משפטית עלול לאבד שם את הצפון, במקרים קיצוניים על לא עוול בכפו, ולכן נדרשה והוקמה נציבות קבילות על שופטים.
ומיהם הבאים בתור לאחר השופטים אשר עוצמה בלתי מוגבלת בידיהם, ואשר בנושאים רבים דבריהם בית המשפט כתורה מסיני בעיני השופטים? ובכן הבאים בתור הם הפרקליטים. ומי מייצג שלי יקירתי את מס הכנסה בבית המשפט אם לא פרקליטי מדינה, ומי מייצג שלי יקירתי את משרד הבריאות בבתי המשפט אם לא פרקליטי מדינה, ומי מייצג יקירתי את אגף התקציבים אם לא פרקליטי מדינה – וכל אלה כלולים בביקורת שלי יקירתי. ואם גופים שהוקמו בחוק (כמו הביטוח הלאומי) אינם מיוצגים על-ידי פרקליטי מדינה אזי יש כמובן להכלילם בביקורת של הגוף החדש ודאי לא להשתמש בהם כעלה תאנה לביטולו של הגוף.
יתרה מכך במשרד הבריאות יש גוף ביקורת פרטני לעניין זכויות מטופלים על-פי חוק בריאות ממלכתי, וסמכויותיו על-פי החוק הם הרבה מעבר למשרד הבריאות, החלטותיו מחייבות גם את קופות החולים מכוח החוק.
ומדוע במשרד הבריאות? כי הבריאות כמו המשפט היא משאב חיוני, היא משאב המעניק כוח שעלול להשחית, הבריאות של אזרח עלולה להינזק באורח בלתי הפיך עקב עריצות של הרשות גם אם מערכת המשפט היא בון בון, כי בין עריצות רפואית ובין יכולת לפתור אותה באמצעים משפטיים עלול לחלוף זמן רב, והתהליך עלול לעלות כסף רב ובינתיים אפשר לסבול סבל רב אם לא למות ממש, ועל כן נדרש והוקם גוף ביקורת ייעודי במשרד הבריאות לנושא זכויות מטופלים על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
בקיצור, ובלי כחל וסרק, שלי מורחת אותנו.
ומה שלי לא מספרת לנו
שלי לא מספרת לנו על קשרי הידידות שיש לה עם הצמרת הקודמת של הפרקליטות אותה צמרת אשר בתקופתה הפכה הפרקליטות לגוף גדול וחזק, חזק מידי, גוף אשר משנה תצהירים של עובדי מדינה, מגן על שיטת עבודה נפסדת זו ואף זוכה לתמיכת היועץ המשפטי לממשלה (לשמחתנו לשעבר).
היא לא מזכירה לנו את אותו לילה עם טומי לפיד ז"ל,
עדנה ארבל אז פרקליטת המדינה ערב מינויה לשופטת בבית המשפט העליון,
גדעון סער אז ח"כ, ושלי יחימוביץ' אז עיתונאית, אשר תואר כמפגש חברתי, ועל מי מגינה כעת שלי? על תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם של חברתה לאותו לשולחן החברתי, וזאת מבלי להזכיר לנו אותו שולחן חברתי ובתקווה שאף לקשישים בינינו יש זיכרון קצר, מאוד קצר.
ומה אני מבקש להוסיף
ואני מבקש להוסיף ולשאול:
מה עוד צריך לקרות על-מנת שנבקר את הגוף עתיר הכוח הזה? אם הגוף המרכזי האחראי לאכיפת החוק, מגן על פרקטיקה נפסדת, מזעזעת, חסרת בסיס, המחוררת חורים ביסודות השלטון והמשפט, של שינוי תצהירים של מצהירים מטעם המדינה, וההגנה על השיטה הפסולה הזו היא בכל רמותיו, מהמסד עד הטפחות, ללא כל בושה. הגענו לסוף הדרך ואז ניתן לעשות אחת מן השתיים או לקפוץ מהצוק הקרוב יהיה מה שיהיה או לעשות חישוב מסלול מחדש. יש לנו לכאורה שתי חלופות, האחת פריש מיש, כלומר לפרק ולבנות מחדש, והשנייה היא לנסות ולתקן.
ועל התיקון שמנו גברת משכמה ומעלה,
הילה גרסטל, הקרם דה לקרם של השופטים ומומחי המשפט (כולל ניסיון מנהלי רב בהקמה מאוד מוצלחת של בית המשפט המחוזי מרכז) אשר פרקליטי המדינה היו אמורים להודות מיד עם השכמתם בבוקר וטרם כתם לישון על כי היא מצילה את הפרקליטות מהרס עצמי הנובע מהכוח הרב שבידיה, וכי אם לא יתנו לשופטת יד חופשית לעבוד, דינה של הפרקליטות לאכול את עצמה.
אז שלי יקירתי, איננו טיפשים, איננו סנילים, תתרכזי בפריימריז, תתרכזי בחקיקה, עזבי את מערכת המשפט, וככל שאת מתייחסת אליה אנא דייקי מחד ואנא פרטי לנו את חברויותיך תחילה כך שנבין אם עמדתך עלולה להיות אף מושפעת מחברויות אלה.
